רקע: אלימות כנגד נשים מצד בן משפחה הינה תופעה חברתית בעלת השלכות בריאותיות נרחבות. תופעה זו נפוצה בעולם ופוגעת בנשים רבות. לצוותים בקהילה מקום מרכזי באיתור נשים אילו והפנייתן לגורמי תמיכה וטיפול. ל"מכבי" נוהל טיפול בנפגעי אלימות במשפחה. לפי הנוהל, "בכל מפגש עם אישה... יש לשאול באופן יזום שאלות ישירות לגבי אפשרות היותה נפגעת אלימות..". בפועל, למרות מאמצים רבים של ועדה מחוזית למניעת אלימות במשפחה, אחוזי התשאול הנם נמוכים.
מטרות המחקר: 1. לבדוק את תחושת המסוגלות של האחיות/רופאי משפחה לתשאל נשים. 2. לבחון הבדלים בין אחיות ורופאים במסוגלות וביצוע התשאול. 3. לבחון את הצורך בהכשרות נוספות.
אוכלוסיית המחקר: אחיות ורופאי משפחה במחוז השרון.
הליך המחקר: פיתוח שאלון ושליחתו בדואר אלקטרוני לאחיות ורופאי המשפחה. המשתתפים החזירו את השאלונים המלאים בפקסמייל.
כלי המחקר: שאלון, שנבנה לצורך מחקר זה.
תוצאות: נמצא קשר חזק מובהק וחיובי בין תחושת המסוגלות לבין ביצוע התשאול. נמצאו הבדלים בין גברים ונשים - גברים פחות מאמינים מנשים שמתושאלות עונות בכנות כשנשאלות לגבי האלימות, ומדווחים שיש להם פחות כלים לתשאול. נשים מדווחות שקיבלו יותר הדרכה מגברים ורמת המסוגלות והביצוע שלהן גבוהה יותר מגברים. אחיות מתשאלות יותר מרופאים, תופסות את מכבי כמעודדת תשאול יותר מרופאים ומדווחות על יותר מסוגלות וביצוע בתשאול. אחיות עם ותק ביניים מעוניינות יותר בסימולציות והדרכות לעומת אחיות חדשות או ותיקות. במודל לניבוי תחושת מסוגלות וביצוע לתשאול אחוזי משרה ומין נמצאו מובהקים בהשפעתם והסבירו 31% מהשונות של תחושת המסוגלות והביצוע.
מסקנות: ישנו קשר חזק בין תחושת מסוגלות לביצוע התשאול בפועל. מהמחקר עולה צורך בהדרכות וכלים נוספים לתשאול יזום וחיזוק תחושת המסוגלות בקרב גברים (אחים ורופאים), מה שצפוי לעלות ביצוע תשאול יזום. כמו כן, בקרב אחיות יש להתמקד באחיות עם ותק ביניים בארגון בהדרכות שמתקיימות.
