רקע: שכול הוא חלק בלתי נפרד מן ההוויה בחברה הישראלית ומותיר את חותמו הקשה בקרב המשפחות לאורך שנים רבות. עובדי אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הביטחון, מחוז חיפה, המשתרע מחדרה ועד גבול לבנון, מטפלים במשפחות שיקיריהן נפלו במהלך שירותם הצבאי, ומוכרות על-פי חוק "משפחות חיילים שנספו במערכה". החוק מציע מגוון זכאויות ושירותים ייחודיים למשפחות השכולות. הטיפול הנפשי ניתן לכלל המשפחות המתגוררות במגוון יישובים (ערים, עיירות, כפרים, מושבים וקבוצים). אוכלוסיית המשפחות המטופלות מייצגת את החתך החברתי המגוון של החברה הישראלית, הכולל בתוכו ציבור יהודי, חילוני ודתי, ואוכלוסייה רחבה מהמגזר הדרוזי והבדואי. הטיפול במשפחות השכולות מורכב, עדין ורגיש תרבות.
מטרות: מתוך הבנה שתגובות המשפחות השכולות לאובדן מושפעות מהיבטים תרבותיים, דתיים וחברתיים, ביקשנו לבחון את משמעותן של תפיסות עולם ואמונות על התמודדות הורים שכולים עם השכול והאובדן ואת דרך התמודדותם עם השכול. ערכנו מחקר איכותני משותף לעובדים-הסוציאליים במחוז חיפה באגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון ולחוקרים מבית-הספר לעבודה-סוציאלית באוניברסיטת חיפה. מטרת הסימפוזיון להציג את ממצאי המחקר שערכנו בארבעה תחומים: משמעות האמונה, ההנצחה, תפיסת יחסי הגומלין בהיבט המשפחתי וכן בהיבט החברתי.
הערה: מאחר ומדובר במחקר אחד, כל תקציר כולל היבטים אחרים של המחקר.
