רקע: בשנים האחרונות עולה השאלה מהן השלכות הטיפול באוכלוסיות נפגעות טראומה על המטפל. מחקרים שנערכו בקרב מטפלים באוכלוסיות שונות בחנו עד כה את קיומן של התופעות טראומטיזציה משנית וצמיחה כחלק מהשלכות אלה. לצד זאת, מסקירת הספרות עולה כי כמעט ולא נחקרה שאלה זו בקרב סטודנטים לעבודה סוציאלית.
אוכלוסיית הסטודנטים לעבודה סוציאלית עלולה להיות בסיכון להתפתחותה של טראומטיזציה משנית, בשל הוותק הנמוך וגילם הצעיר. לגבי צמיחה, התופעה זו מצטיירת כברורה פחות, בעיקר בהתייחס לאוכלוסייה זו. מסיבה זו, עולה החשיבות לבחון את קיומן של שתי התופעות בקרב אוכלוסיית הסטודנטים לעבודה סוציאלית, וכן לאתר הגורמים האישיים והסביבתיים הקשורים לתופעות אלה .
מטרת המחקר: בחינת הקשר בין גורמים אישיים של הסטודנט (דפרנציאציה של העצמי, תחושת שליטה ומחויבות לקריירה), גורמים סביבתיים (תמיכת עמיתים, תמיכה חברתית, שביעות רצון מהדרכה) וגורמי רקע , לבין טראומטיזציה משנית וצמיחה.
שיטה: כמותנית. שאלונים עליהם ענו 141 סטודנטים לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בר אילן.
ממצאים: מהמחקר עולה כי 39% מהסטודנטים סובלים מטראומטיזציה משנית קלה, כ- 19% סובלים מטראומטיזציה משנית ברמה בינונית, וכ- 15% מהסטודנטים סובלים מטראומטיזציה משנית ברמה קשה עד חריפה. נמצא קשר שלילי מובהק בין דפרנציאציה של העצמי, תחושת שליטה ותמיכה חברתית לבין טראומטיזציה משנית. נמצא קשר חיובי מובהק בין שביעות רצון מהדרכה לבין צמיחה וקשר שלילי מובהק בין תחושת שליטה לבין צמיחה. כמו כן, 52% מהסטודנטים דיווחו כי חוו טראומה אישית בעברם.
מסקנות והמלצות יישומיות: המחקר מחדד את החשיבות במתן התייחסות להשלכות המפגש הטיפולי עם נפגעי טראומה על הסטודנט, בהדרכה בשדה ובאקדמיה. בנוסף, קיימת חשיבות גבוהה למתן מענה לסטודנטים החשופים לאוכלוסיות אלה ומתן סיוע בעת מצוקה.
*אנו נמצאות כעת בשלב העיבוד של מדגם רחב יותר הכולל את המרכז האקדמי רופין ואוניברסיטת בן גוריון, לפיכך בכנס יוצגו ממצאי מדגם גדול יותר שיכלול כ – 400 סטודנטים.
