"נשים בציפייה"- מצבן הפסיכו- חברתי של נשים מטופלות ביחידה להפריה חוץ גופית בתקופת ההמתנה לתוצאות הטיפול ומיד לאחריה

author.DisplayName 1 author.DisplayName 2 author.DisplayName 3 author.DisplayName 3 author.DisplayName 3 author.DisplayName 4 author.DisplayName 4 author.DisplayName 4 author.DisplayName 4 author.DisplayName 4 author.DisplayName 5
1השרות לעבודה סוציאלית, היחידה להפריה חוץ גופית, המחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שפיצר, החטיבה למיילדות ולגניקולוגיה, המרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה, שרותי בריאות כללית, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע
2השרות לעבודה סוציאלית, המרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה, שרותי בריאות כללית, באר שבע
3המחלקה לעבודה סוציאלית על שם שפיצר, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע
4היחידה להפרייה חוץ גופית, החטיבה למיילדות ולגניקולוגיה, המרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה, שרותי בריאות כללית, באר שבע
5החטיבה למיילדות ולגניקולוגיה, המרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה, שרותי בריאות כללית, באר שבע

רקע
תאוריית ההתפתחות של אריקסון מחלקת את חייו של האדם לשמונה שלבים התפתחותיים. השלב השביעי הוא שלב הבגרות והמשימה ההתפתחותית מכונה: "פריון מול קיפאון" (Erikson). זוגות ונשים המטופלים ביחידה להפריה חוץ גופית חווים "תקיעות" בשלב זה. חוסר היכולת להרות באופן ספונטני, ללא התערבות רפואית מלווה לרוב ברמה גבוהה של מצוקה פסיכולוגית ונחוות כמשבר התפתחותי ((Cwikel, Gidron, & Sheiner, 2004. התהליכים המפרכים של טיפולי הפוריות מזמנים אתגרים רגשיים וגופניים רבים. שיעורי ההצלחה בכל מחזור טיפול מנבאים כמעט בהכרח תהליך טיפולי מתמשך. בתום כל מחזור טיפול ישנם שבועיים של המתנה עד לקבלת תשובת בדיקת הדם להריון.

מטרות המחקר:
תיאור מצבן הפסיכו- חברתי של נשים מטופלות בתקופת ההמתנה לתוצאות הטיפול ומיד לאחריה.

  1. איתור הצרכים הפסיכו- חברתיים של הנשים בתקופת ההמתנה.

שיטה:
מחקר תיאורי כמותני, שכלל 120 נשים שחתמו על הסכמה. הנשים רואיינו טלפונית באמצעות שאלון מובנה, כשבועיים לאחר קבלת תשובת בדיקת הדם להריון. מידע נוסף נלקח מהגיליון הרפואי.
בקרב 28.7% מהנשאלות במדגם נמצאו תסמיני דיכאון קליני (נתון התואם את הספרות). בתקופת המחקר דיווחו הנשאלות על פגיעה בתפקודן השגרתי (p=0.0001). נמצא קשר בין תסמיני דיכאון לצורך בתמיכת איש מקצוע לאורך כל התקופה (p=0.0001). הצורך בתמיכה חברתית היה מובהק רק בשבועיים של ההמתנה לתשובת בדיקת ההיריון (p=0.0003). נמצא קשר מובהק בין תסמיני דיכאון לצורך בקבלת מידע בעת קבלת תשובת בדיקת ההיריון (p=0.0001).

לא נמצא קשר בין מספר ילדים, מספר הריונות, דת, מוצא וארץ לידה לבין תסמיני הדיכאון.

המלצות:
הצוות הקליני ביחידה נערך לספק מענה בהתאם לממצאי המחקר הכולל תמיכה מקצועית ובמתן מידע למטופלות בתקופת ההמתנה לתשובת בדיקת ההיריון ולאחריה.

Zivit Worcman
Zivit Worcman








Powered by Eventact EMS