הזדקנות האוכלוסייה מציבה אתגרים רבים בפני החברה הישראלית. אחד מהם הוא ההתמודדות עם המספר ההולך וגדל של הלוקים במחלת הדמנציה. מתוך 150,000 חולים מאובחנים בישראל, 9000 הנם מבוטחי מאוחדת. הטיפול בחולה הדמנטי הינו מורכב ומלווה בתחושת לחץ, חרדה ואף דיכאון. במשך שנים פותחו שיטות התערבות מגוונות במטרה למזער את התוצאות השליליות הקשורות בטיפול בחולים אלו. ממצאים מוכיחים כי תכניות התערבות המותאמות באופן אישי למטפל הן היעילות ביותר.
תכנית ליטו"ף המופעלת ע"י עמותת עמדא עבור משפחות המתמודדות עם דמנציה, גובשה בישראל כהעתק של התוכנית האמריקאית הנקראת NYU Caregivers ntervention, שפותחה ע"י פרופ` מרי מיטלמן.
מטרת התכנית לייעץ ולתמוך בבני משפחה מטפלים בחולי דמנציה, להפחית את רמת הדיכאון שלהם ולסייע להם להסתגל בצורה טובה יותר לתפקידם כמטפלים.
מטרה: מטרת המחקר הינה להעריך את התהליך ואת השפעת התכנית על משפחות אשר לוו במסגרת הפרויקט במאוחדת.
השיטה: עריכת השוואה במדדים הביו-פסיכו-סוציאליים של המטפל העיקרי, בין תחילת ההתערבות ולאחר כשנה, באמצעות מילוי שאלון שפותח בתכנית האמריקאית.
ממצאים: נבדקו 18 משפחות שלוו עד כה. נמצא כי רמת הדיכאון בקרב בני המשפחה המטפלים פחתה בכחצי נקודה לאורך השנה האחרונה. כל משתתפי התכנית ציינו כי ליווי פרטני ותמיכה אישית תרמו לשיפור במצב רוחם ולהפחתה בתחושת עומס הטיפול. הודגשה חשיבות הידיעה על האפשרות לפנות למלווה במאוחדת בכל עת.
מסקנות והמלצות: היות ודיכאון היא אחת ההשלכות הנובעות ממתן טיפול לאנשים הלוקים בדמנציה וקשורה גם בשימוש ובעלויות שירותי בריאות , לממצא במחקר חשיבות יישומית. בנוסף להשפעה המיטיבה של תוכנית ליטו"ף על רמת הדיכאון של המטפלים, היא עשויה לקבל ביטוי גם בחסכון בהוצאות כלכליות ברמת הפרט והחברה.
