רציונל
הרצאה זו תציע מספר מחשבות הנובעות מההתנסות בחיבור בין פרקטיקה פרטנית לפרקטיקת מדיניות, במסגרת ההכשרה המעשית של סטודנטיות לעבודה סוציאלית מודעת-עוני.
שיטה
העבודה הסוציאלית המודעת-עוני פועלת באזורים הקיצוניים של החוויה – הן ברמת המפגש הקונקרטי עם מצוקה, הן ברמת המפגש האישי עם כאב וחוסר אונים, והן ברמת המפגש הפוליטי עם כוחות חברתיים דכאניים. על מנת להצליח לעבוד בתוך קשר קרוב בהקשר זה יש למצוא נקודות משען ותקווה שלעתים קשה להחזיק בהן. החיבור שיצרנו בשנה זו בין פרקטיקה פרטנית ופרקטיקת מדיניות פתח אפשרויות חדשות עבורנו ועבור הסטודנטיות בתכנית להמשיג מהו הפוליטי בעבודה זו, מהו השינוי החברתי שגישה זו מחפשת, וכיצד אפשר להחזיק בעמדה ביקורתית ופוליטית, בין האישי למבני, בתוך העבודה בהקשר החיים בעוני.
ממצאים ומסקנות
בהרצאה זו נציג רגעים של חוויה ומפגש בין האישי למבני, בין עבודה פרטנית לפרקטיקת מדיניות, וננסה לצאת מחוויות אלה להמשגה של האפשרויות שמפגש זה פותח, ולשאלות המעסיקות אותנו בהקשר לחיבורים אלה.