מיהן הדמויות שמיסדו וקידמו את מקצוע העבודה הסוציאלית בישראל? ומה הייתה הפרקטיקה של המקצוע בתחילת דרכו? אלו שאלות שרב העובדים והעובדות הסוציאליות לא נותנות עליהן את הדעת, וניתן בהחלט לתהות מדוע. דווקא בגלל האופי החירומי והזהות רבת הפנים של המקצוע, חשובה הרפלקסיביות על העבודה שנעשית בשטח. העבר מהווה מרחב אידיאלי לרפלקסיביות כזו, מאחר והוא טומן בחובו את המקור, השורשים אליהם ניתן להתחבר ומהם ניתן לצמוח.
חשיפת המורשת הרחבה של העבודה הסוציאלית ביישוב העברי וישראל נעשתה עד כה באופן חלקי, כאשר מחקרים אחדים וחשובים חקרו בעיקר אספקטים ארגוניים ופוליטיים בהתפתחות המקצוע.
יחד עם זאת, התעוררות המחקר ההיסטורי בשנים האחרונות מבקשת להוסיף נדבך ידע חדש ומהותי, תוך התייחסות לדמויות ספציפיות, פרקטיקות התערבות, והיבטים ייחודיים כגון הכשרה לעבודה סוציאלית, תחום המוגבלויות ועבודה קהילתית.
מתוך כך מתבקש וחשוב לערוך סימפוזיון אשר ייתן במה למחקרים חדשים אלו, יעמוד על חשיבות העבר והשלכותיו על מעמד ודימוי המקצוע, וכן יעודד המשך מחקר ודיון בתחום.
