תקציר המחקר:
עבודתן של הלשכות הציבוריות לשירותים חברתיים בערים המעורבות בישראל הינה עבודה מורכבת ומאתגרת באופן מיוחד על רקע הקונפליקט הישראלי פלסטיני ועקב סיבות נוספות. למרות מצב זה, טרם נערך בישראל מחקר שהתמקד בעבודתן של לשכות אלו וסייע לפתח ידע תיאורטי ויישומי אודותיה. תקציר זה מוגש כחלק מההצעה להציג בסימפוזיון בו יוצגו ממצאי מחקר רחב היקף הנערך במסגרת ביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, ואשר עוסק בעבודת לשכות הרווחה בערים מעורבות.
מטרת המחקר
מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את עבודת הלשכות בערים המעורבות, ולייצר ידע תיאורטי ויישומי באמצעות המענה לשאלות העולות מתוך פעילותן.
שיטת המחקר
במחקר נעשה שימוש בשיטה הכמותנית ונערכה השוואה בין הנבדקים שהורכבו מעובדים סוציאליים יהודים בלשכות לשירותים חברתיים בערים מעורבות ובערים שאינן מעורבות.
ממצאים
נמצא כי
• לעובדים סוציאליים בערים מעורבות נטייה רבה יותר לתפוס את מוסד עבודתם כבעל מדיניות רב תרבותית ואת עצמם כבעלי מיומנות תרבותית (כשירות תרבותית) גבוהה יותר בהשוואה לעובדים סוציאליים בערים לא מעורבות.
• למרות הקשר החיובי בין כשירות ורגישות תרבותית, לא נמצאו הבדלים ברמת הרגישות התרבותית.
• נמצא קשר חיובי בין רגישות תרבותית לבין עמדותיהם של עובדים בשירותי רווחה בערים מעורבות כלפי יחסי ערבים ויהודים בארץ ומידת הסטראוטיפים החיוביים שיש להם בנוגע לערבים.
• נמצא קשר חיובי בין הרגישות התרבותית לבין רגשותיהם החיוביים של עו``סים כלפי ערבים ונכונותם לשתף פעולה איתם,
• נמצא קשר שלילי בין תחושת האיום של הנחקרים לבין רגישותם התרבותית.
