רקע ורציונל: אוכלוסיית הקשישים הינה אוכלוסייה אשר קולה אינה נשמע ונוכחותם במרחב הציבורי חסרה. במהלך ההכשרה חווינו זאת, כאשר למדנו "על הקשישים" אך הם עצמם נעדרו מהתהליך. מתוך כך עלתה המחשבה לשלב את הקשישים כשותפים פעילים בתהליך הלמידה בהכשרה.
בנוסף, הנחנו כי שילוב הקשישים יאפשר לפתח גופי ידע מתוך האוכלוסייה, מותאמים ומדויקים יותר עבורה.
לבסוף, עלה מהספרות צורך ייחודי של הקשישים בתחושת משמעות והצורך לחוש בעלי בתפקיד תורם ומשפיע בחברה. פרויקט זה ניסה לתת מענה מכבד ומשמעותי לכך.
מטרות:
מטרה ערכית- "מתן קול" לקשישים והבאתם לקדמת הבמה.
מטרה מקצועית- פיתוח גופי ידע מתוך האוכלוסייה.
מטרה טיפולית- הגברת תחושת המשמעות ותחושת תפקיד משפיע.
שיטה: ראיונות חצי מובנים נערכו עם שמונה קשישים בבת-ים. המרואיינים התבקשו לשתף בחוויותיהם היום-יומיות ובמחשבותיהם לגבי הידע והכלים הנחוצים לעובדות סוציאליות לדעתם. מתוך הראיונות נדלו תמות שגובשו לנייר עמדה. במקביל, הצטלמו הקשישים לסרט וידאו מלווה.
בשלב הבא, נקבע כנס אליו הוזמנו הקשישים ומשפחותיהם, סטודנטים לעבודה סוציאלית, ונציגות מהעירייה ומהאוניברסיטה. מטרת הכנס הינה לאפשר דיון משותף על נייר העמדה וגיבוש המלצות להמשך.
ממצאים: תימות משותפות מהראיונות-
תחושות של בדידות וניתוק מהסביבה.
עיסוק בפעילויות ש"מעבירות את הזמן".
אי הגדרה עצמית כ"קשיש".
המשפחה כגורם המעניק משמעות ושמחה.
התבססות על העבר כתקופה מגדירת זהות.
רצון בביקורי בית של עובדות סוציאליות.
נתינה ותרומה לסביבה כפעולות המגבירות משמעות וסיפוק.
מסקנות והמלצות יישומיות: מסקנתנו מהפרויקט היא כי אוכלוסיית הקשישים, בזכות מאפייניה הייחודיים, יכולה וראוי שתיקח חלק רב יותר בתהליכי שותפות בעבודה הסוציאלית בכלל ובהכשרה למקצוע בפרט.
כהמלצות יישומיות ניתן לחשוב על הרחבה ומיסוד הרעיון של שילוב הקשישים בתהליכי ההכשרה במסגרת מובנית של למידה משותפת מתמשכת.
