דוחות מחקר מהשנים האחרונות מלמדים כי 50-40 אחוז מקרב אנשים עם מוגבלות הנם אנשים עם יותר ממגבלה אחת. ריבוי מוגבלות מתאר מצב שבו לאדם יש שנים או יותר סוגי מוגבלות שונים. אוכלוסייה זו נמצאת במגמת גידול מסיבות שונות, ביניהן שיפור אמצעי האבחון ועלייה בתוחלת החיים (בוכבלטר וטליאס, 2013). לאור ההתמודדות המורכבת, עולה צורך בבניית תכנית אישית, מכוונת אדם שתיתן מענה למכלול הצרכים.
השירותים הקיימים נשענים בחלקם על מסורות ישנות שאינן מאפשרות גמישות והתאמה לצרכים המשמעותיים לאדם. השירותים בנויים על פי סטנדרטים שלא מאפשרים התאמה אישית לצרכי האדם ובנוסף הם מכוונים למתן מענה על סוג אחד של מגבלה ולא על מכלול מוגבלויות שנובעים מהן צרכים שונים.
"שירות מכוון באדם" הוא שם כולל למכלול כלים ושיטות שפותחו מסוף שנות ה-70, לרוב בהקשר של מוגבלות שכלית. המשותף לשיטות ולכלים אלה הייתה התפיסה של האדם כשלם, מיקוד באדם מתוך חיפוש יכולותיו וחיזוקן, העצמת קולו בנוגע לבחירות הנוגעות לחייו והגברת יכולתו ותחושת השליטה שלו על חייו. התכנית שנבנית מתמקדת באדם ולא במגבלה Bond, Campbell & Becker, 2012; Pratt, Gil, Barrett & Roberts,) 2007; Whitley & Saintz, 2012).
ההרצאה תעסוק בתיאור תכנית שמוביל מסד נכויות, ג`וינט ישראל, בשני ערוצים: מחלקת שיקום, עיריית ירושלים וועדת הכרעה בין משרדית. התכנית, עוסקת בפיתוח מענים לאוכלוסייה זו, מתוך ראיית האדם מעבר למגבלה ולצרכים שלו, במטרה ליצור שותפות בין משרד הבריאות ומשרד הרווחה, לסייע למסגרות השיקום לייצר התאמות למכלול הצרכים של האדם ולבנות תכניות אישיות עבור אנשים אלה ומשפחותיהם.
