במחלקות ובאגפים לשירותים חברתיים פזורים צוותים קליניים המספקים מענה טיפולי לאוכלוסיות רבות ומגוונות. העובדים הסוציאליים שעוסקים בטיפול קליני נדרשים בו זמנית להיות מנהלי מקרה כחלק מרציונאל מערכתי. זוהי משימה בעלת אופי כפול שעשוי להיות מנוגד - ניהול מקרה וטיפול קליני. משימה זו, טומנת בחובה מורכבות רבה, שלעיתים מייצרת מתחים ומעמסה מנטלית ורגשית גבוהה.
מתוך רצון ליצר למידה והחזקה קלינית איכותיים, מרכזים טיפוליים נעזרים בהדרכות חיצוניות. אלו תפקידם להקל על המתח שנוצר דרך מתן מענה קליני מעמיק לצוותים. כתוצאה משילוב שני משימות שונות, לא מתאפשרת הדרכה קלינית בלעדית בהדרכת הצוות, ונוצרים קונפליקטים בין שתי המשימות. המדריך אז נדרש להתבוננות, חשיבה ועשייה שתכיל את המתח בין שתייהן, ותייצר הדרכה שתיתן מהנה הולם. מעין מארג הרמוני שיכיל וישמור על צרכי העובדים ואיכות עבודתם.
בשנים האחרונות, בהדרכות שהעברתי לצוותים קליניים שונים, עלה המתח המדובר ונראה שנדרש מודל עבודה סוציאלית קליני שיכיל את שתי המשימות. בהרצאה אשוחח ואדגים את עבודת ההדרכה אשר מכילה את המתח והניגודים בין שתי המשימות ומיצרת שלמה.
