בהרצאה זו יוצג מחקר שבדק את השלכות החשיפה לאיום בטחוני מתמשך על הדינמיקה הזוגית.
מזה כשלושה עשורים חשופים תושבי שדרות ועוטף עזה לירי קאסמים. חשיפה זו מתרחבת לאזורים רחוקים יותר (אשקלון, באר שבע וכו`) בזמן מבצעים צבאיים כמו: "עופרת יצוקה" ו"צוק איתן". החשיפה לירי יוצרת איום בטחוני המתבטא בחיים תחת לחץ מתמשך (או ממוקד בזמן- באזורים הרחוקים יותר מהגבול), וכן בחוסר וודאות לגבי העתיד. חשיפה ללחץ מתמשך או ממוקד נמצאה במחקרים רבים כבעלת השלכות שליליות על מגוון תחומים בחיי הפרט, כולל פגיעה ביחסיו הבינאישיים. למרות זאת, מעטים המחקרים המתמקדים בהשפעה של לחץ בטחוני על הדינמיקה הזוגית במצבים בהם שני בני הזוג חווים חשיפה לסיכון ביטחוני.
השערות המחקר היו: א. שאנשים החווים חשיפה מתמשכת ידווחו על השלכות שליליות רבות יותר של המצב הביטחוני על חיי הנישואין מאשר אלו החווים חשיפה ממוקדת, ב. חוסן זוגי, אובדן ורווח של משאבים זוגיים יתווכו בין עוצמת החשיפה לבין איכות חיי נישואין וההשלכות החיוביות והשלילות על איכות הנישואין.
במחקר זה השתתפו 61 תושבים משדרות וישובי עוטף עזה ו- 112 תושבים מאזורים מרוחקים יותר בנגב שחוו חשיפה ממוקדת או נמוכה לאש (בתקופת מבצע "עופרת יצוקה").
הממצאים המרכזיים הראו שלא היו הבדלים בין הקבוצות ברמת איכות חיי נישואין. אולם, בהתאם להשערות המחקר, נמצא כי משתתפים החיים תחת חשיפה ממושכת דיווחו על מספר רב יותר של השלכות שליליות על איכות חיי הנישואין בהשוואה למשתתפים החיים תחת רמת חשיפה ממוקדת.
תוצאה מעניינת הייתה שמשתתפים אלו גם דיווחו על השלכות חיוביות רבות יותר על איכות חיי הנישואין.
יוצגו השלכות המחקר להתערבות עובדים סוציאליים ברמת המיקרו והמקרו במצבי איום ביטחוני מתמשך.
