אחיות טיפת חלב במשרד הבריאות, כמו כול אנשי המקצוע האחרים במערכות הבריאות, נדרשות לאתר ולזהות קורבנות אלימות במשפחה, ולהפנותם לטיפול, כחלק מהגדרת התפקיד המקצועי שלהם. תהליך עבודה זה הינו מאתגר ומתסכל יחד. בהרצאה זו, אציג מודל התערבות סדנתי שתומך באחיות ומאפשר להן התמודדות מוצלחת יותר עם הנושא.
המודל : פגישות קבוצתיות עם אחיות טיפת חלב בהנחיית עו"ס מרכזת תחום מניעת אלימות במשפחה בלשכות הבריאות חיפה והצפון. מטרת המפגשים לתמוך באחיות בעקבות זיהוי קשיים וחסמים בנושא תשאול ואיתור נשים נפגעות אלימות במשפחה.
15 קבוצות אשר בכול קבוצה השתתפו בין 10-15 אחיות. כול קבוצה קיבלה שתי סדנאות, שעתיים כול סדנא.
האחיות העלו קשיים, דילמות אישיות ומקצועיות בסוגיית התשאול והאיתור. קשיים בהתמודדות עם התכנים, הקצב, ובציפיות של הנשים.
תשאול ואיתור נשים נפגעות אלימות הגביר את תחושת האחריות ואחריות יתר של האחות על הנפגעת, וגרם לטשטוש הגבולות ביניהן. ואפילו העלו סימנים של טראומטיזציה משנית.
תגובת האחיות נעה ברצף בין התעלמות והכחשת האלימות לבין לקיחת אחריות יתר על האלימות, תוך ניסיון לתת פתרונות במקום האישה.
כמענה לסוגיות שעלו, הייתה עבודה על העצמת האחות, נתינת משמעות לתפקיד החשוב שלה כמאתרת אלימות במערכת הבריאות.
הוסבר להן שעבודה סביב אלימות במשפחה עוברת גבולות וחודרת גם לאיש המקצוע.
שיקוף התהליך, שיקוף הטראומטיזציה המשנית והמצב סייע למרבית האחיות להגיב בצורה טובה יותר ואפשר להן להבין את הדינמיקה שלא היו מודעות לה. השיח סביב הנושא השיקוף ומתן הכלים שיפרו את התפקוד של אחיות סביב נושא זה.
אין ספק שעל מנת לסייע למשפחות החשופות לאלימות יש לתמוך במטפלים במערכת הבריאות , אשר אמורים להתייחס לנושא אך חווים בעצמם קשיים וחסמים גדולים.
