נושא האלימות של ילדים ומתבגרים אינו מש מהכותרות. לעיתים האלימות מופנית בין הילדים ופעמים רבות המסגרות המטפלות מתמודדות עם התפרצויות עוצמתיות של הילדים ומתקשות להכילם ולווסתם. מטרת ההרצאה היא ללמוד לזהות את סוג האירוע ומתוך כך את המענה המתאים לילד ולסיום המשבר.
רבות נכתב אודות אובדן הסמכות ההורית והחינוכית, ועל העליה בשכיחות של אלימות הילדים ולעיתים אף של הוריהם. דבר זה מחייב את המסגרות המטפלות להתמודדות עם התפרצויות והצורך לסייע לילדים לווסתם.
לאור עבודה של 10 שנים במסגרת יום אליה מגיעים ילדים עם פרופיל נפשי מורכב וקשיי התמודדות ברמות שונות, חווינו וליוונו מספר גדול של ילדים במגוון רחב של ממצבי מצוקה תסכול שהובילו פעמים רבות לאלימות כלפי צוות וילדים.
בהרצאה זו ננסה להבין מצבים אלו, תוך שימוש במושגים של ביון על הזדהות השלכתית, הבנות של ויניקוט על המרד כזעקה לעזרה לצד כלים פרקטיים להתמודדות. במצבים אלו הילד מוציא חומר בלתי ניתן לעיכול ומצפה מהסביבה להכלה של מצוקתו. יחד עם זאת דרכו התוקפנית לרוב מעוררת תגובת נגד בסביבה בניסיון לחנכו להשתיקו ולהענישו, מה שבתורו מייצר הסלמה של המצוקה והתגובה.
גישת המנטליזציה מדברת על שלושה מצבי קריסה בסיסיים. זיהויים הנכון מביא לקליטה מהירה של הסיטואציה והבנה כיצד לסיים את האירוע ולחזור לשגרה.
מיומנות וזיהוי נכון של הצורך של הילד והבנת הזעקה לעזרה מצליח לצמצם את משך ועוצמת האירוע ולסייע לילד ולצוות המלווה אותו לצאת ממנו בחוויה שאוספת את חלקי הילד, לצד החלקים אותם הוא רוצה להשליך אל הסביבה.
עבודה טיפולית מלווה מסייעת לילד לקחת בעלות גם על חלקים אלו, ולמצוא את הדרך לווסת ולשאת עת עצמו ואת האינטראקציה עם הסביבה.
