רקע:
דלקת מפרקים שגרונית הינה מחלה כרונית אוטואימונית העשויה להוביל לנכות ולפגיעה משמעותית באיכות חייהם של החולים בה. מחקרים שונים מצאו שככל שחולים בדלקת מפרקים שגרונית דיווחו על תפיסה סובייקטיבית של המחלה כמאיימת, תמיכה חברתית נמוכה, חוסן נפשי נמוך ואסטרטגיות התמודדות לא יעילות, כך הם דיווחו על איכות חיים נמוכה יותר. יחד עם זאת, המחקרים שבחנו את הקשרים בין משתנים אלה הינם מעטים ולרוב תיאוריים בלבד.
מטרות המחקר:
לבחון את הקשר בין מאפייני המחלה, תפיסת מחלה, חוסן נפשי, תמיכה חברתית ואסטרטגיות התמודדות לבין איכות חיים תלוית בריאות בקרב חולים בדלקת מפרקים שגרונית, בהתבסס על מודל הדחק.
שיטה:
השתתפו 164 חולים בדלקת מפרקים שגרונית אשר אותרו באמצעות עמותות ומדגם כדור שלג. הועבר שאלון שבחן תפיסה סובייקטיבית של המחלה, חוסן נפשי, תמיכה חברתית, אסטרטגיות התמודדות, איכות חיים תלוית בריאות ומשתנים סוציו-דמוגרפיים.
ממצאים:
נמצאו קשרים מובהקים בין מאפייני המחלה, תפיסת מחלה, תמיכה חברתית, חוסן נפשי ואסטרטגיות התמודדות לבין איכות חיים תלוית בריאות. יתרה מכך, נמצא כי תפיסת מחלה משמשת כמשתנה מתווך בקשר בין מאפייני המחלה לבין איכות חיים תלוית בריאות. בנוסף, נמצא כי חומרת המחלה, תפיסת המחלה וחוסן נפשי הסבירו כ-53% מהשונות של איכות חיים תלוית בריאות.
מסקנות והמלצות יישומיות:
מומלץ לפתח תוכניות התערבות לטיפול בחולי דלקת מפרקים שגרונית, בניסיון לקדם את איכות חייהם. תוכניות ההתערבות תתמקדנה במתן תמיכה רגשית עבור החולים, על מנת לקדם את התפיסה הסובייקטיבית כלפי המחלה כפחות מאיימת ולפעול לחיזוק חוסנם הנפשי של החולים להתמודדות יעילה יותר עם המחלה.
