במחקר זה נבדקה תרומתם של משתני רקע (השכלה, מצב סוציו אקונומי), משאבים אישיים (הערכה עצמית, תחושת שליטה) וחברתיים (התניית חיבה קהילתית חיובית, התניית חיבה קהילתית שלילית) לתחושת השייכות לקהילה בקרב אנשים המשתייכים לקהילות של בתי כנסת. קהילת בית הכנסת מהווה מסגרת משמעותית ויומיומית בחיי הפרט המספקת לו שירותים דתיים, הווי חברתי, מנהיגות רוחנית, רשת תמיכה חברתית ועוד. יחד עם זאת, אין ידע מספק בספרות המחקרית בנוגע לקהילה זו ובייחוד ביחס לגורמים התורמים לתחושת השייכות של הפרט לקהילה זו. המחקר הנוכחי נערך בישראל בקרב 261 חברי קהילות בתי כנסת עירוניות בישראל, בגילאי 17-88 (M=32.86, SD=11.48). במחקר נדגמו 105 גברים ו 156 נשים. רוב הנבדקים שנדגמו דיווחו על מצב סוציו-אקונומי ממוצע ביחס לאוכלוסיה. המשתתפים נדגמו בשיטת כדור השלג באמצעות שאלון אנונימי באינטרנט. בניתוח רגרסיה נמצא כי הגורמים התורמים לתחושת השייכות לקהילה באופן מובהק הם השכלה, מצב סוציו אקונומי, הערכה עצמית והתניית חיבה קהילתית חיובית ושלילית. לעומת זאת, לתחושת השליטה לא נמצאה תרומה לתחושת השייכות לקהילה. ממצאי המחקר מצביעים על כך, שככל שרמת ההשכלה, המצב הסוציו-אקונומי, ההערכה העצמית והתניית החיבה הקהילתית החיובית בקרב החברים בקהילת בית הכנסת גבוהים כך תחושת השייכות שלהם גבוהה יותר. באשר להתניית החיבה הקהילתית השלילית, מתקיים קשר הפוך ולפיו ככל שהתניה זו גבוהה יותר כך תחושת השייכות נמוכה יותר. מבחינה תיאורטית, ממצאי המחקר שופכים אור על הגורמים התורמים לתחושת השייכות של הפרט לקהילת בית הכנסת ומסייעים בהבנת עולמם של החברים בבתי כנסת. מבחינה יישומית, בשל תפקידה הרחב והמשמעותי של קהילת בית הכנסת בחייו של הפרט, על אנשי המקצוע לראות בקהילה זו יעד להתערבות בכדי לחזק את תחושת שייכותם של חברי הקהילה לקהילת בית הכנסת, וכן בחיבור פרטים, אשר מעוניינים בכך, לקהילות אלו כחלק מהתערבות לבניית רשתות חברתיות.
