במהלך הקמת שלוש קבוצות גרושים והפעלתן, בשנים 2013-2016, התמודדנו עם שאלות ודילמות רבות, הקשורות לקבוצות וטס-אפ.עם תחילת הקבוצה הראשונה ב2013, לא לקחנו כלל בחשבון את האפשרות של הקמת קבוצת וטס-אפ על ידי המשתתפים.
בפועל, בקבוצה זו 7 מתוך חברי הקבוצה הקימו קבוצת וטס-אפ, ו-3 שלא היה בבעלותם טלפון חכם לא היו חלק מקבוצה זו. הוטס-אפ תרם לחיזוק הקשר וההכרות בין החברים, אולם עלו טענות מצד אותם 3 משתתפים שלא היה להם פלפון חכם. כמו כן, משתתפים אחדים החלו לעדכן אודות היעדרותם ממפגש בוטס-אפ, מבלי לעדכן אותנו המנחות באופן ישיר.
בקבוצה השלישית הוקמה קבוצת וסט-אפ מיד בתחילת הקבוצה. בקבוצה זו עלו תכנים שלא מצאו חן בעיני חלק מהחברים, והדבר גרם לוויכוחים בין משתתפי הקבוצה כשהגיעו לתחנה. הייתה נשירה גבוהה יחסית של חברים. אני חשתי קושי רב ושהקבוצה עלולה להתפרק וייחסתי זאת לוטס-אפ. על רקע זה התגלעו חילוקי דעות ביני לבין המנחה הנוספת. בסופו של דבר התגברנו על המשבר ונותרו 9 חברים שסיימו את הקבוצה.
יש לציין שבקבוצה השנייה לא עלה צורך ולא הוקמה קבוצת וטס-אפ. עם זאת, נוצרו קשרים חברתיים בין חברים אחדים מחוץ לקבוצה. בקבוצה זו אחוז הנשירה היה הנמוך ביותר.
על פי טריאסט (2005) יחסים ממשיים בין חברי הקבוצה מחוץ לטווח המפגשים הטיפוליים פוגע במוקדם או במאוחר באפקטיביות הטיפולית. מותר הקבוצה מכל שאר מערכות היחסים בהיותה "מרחב ביניים" בין מציאות ובין פנטזיה, המאפשר רפלקציה ,למידה ותובנה. יש לשומרה ככזו. ראוי לשתף את החברים בדילמה הזו ולהציע כללים מחייבים להתנהלות חבריה.
מתוך עבודת מומחיות-"הורים לנצח-קבוצות הורות בגירושין", אפריל 2016, מאת אורית גלעד.
