העבודה הסוציאלית חרתה על דגלה לדאוג לרווחתן של אוכלוסיות מודרות ופגיעות בחברה לשם תיקון סבל אנושי ואי צדק. חזון זה מחייב את העובדים הסוציאליים בראש ובראשונה להבניית התערבויות מקצועיות על פי עקרונות החשיבה התוצאתית הכוללות את היכולת לתכנן התערבות שיטתית, לבצעה ולהעריכה – תוך בחירת אסטרטגיות התערבות הנשענות על ידע אמפירי מצטבר ומוכח (Evidence Based Practice). בכדי לקדם הטמעת תפיסה זו בתהליכי ההכשרה לעבודה סוציאלית פותח בבית הספר לעבודה סוציאלית בחיפה מודל `הדרכה לחשיבה תוצאתית`, במסגרתו נחשפו `השחקנים` השונים השותפים בטבעות המשוב הספירליות (סטודנטים, מדריכים, מרכזי מרכז לימוד, מורי שיטות התערבות) לידע התיאורטי, הקונספטואלי והיישומי של חשיבה תוצאתית בעבודה סוציאלית, תוך קיום דיאלוג שיתופי ושוויוני מתמיד בין השחקנים הנדרש להמשך פיתוח המודל, התאמתו והטמעתו באקדמיה ובשדה המקצועי. דיאלוג שיתופי ספיראלי זה התבסס על איזון נכון בין מרכיבי האחריות, הסמכות וההשפעה וקידם הבניית למידה משמעותית מתוך תפיסת אחריות להכשרת בוגר מיטבי בעבודה סוציאלית.
