הרצאה זו תציג ממצאי מחקר שנעשה בשיתוף עם צוות מרפאת לוינסקי במשרד הבריאות. במסגרת המחקר פותח כלי חדש למדידת עמדות כלפי הסיבות בגינן גברים משלמים עבור מין; ממצאי המחקר תמכו בתוקף הכלי ובמהימנותו. נבחנו ולא נמצאו הבדלים בין שתי גרסאות של שאלון העמדות שעשו שימוש במונח `זנות` ובמונח `נערות ליווי`.
שאלון אינטרנטי שכלל את כלי המחקר וכן שאלות ביחס לתשלום עבור מין, הועבר למדגם של 660 גברים ישראלים מעל גיל 18. נעשתה השוואה בין שלוש קבוצות גברים: שאינם משלמים עבור מין (N = 380), ששילמו עבור מין פעם אחת בחייהם (N = 73), ושמשלמים תדיר עבור מין (N = 207). ניתוח גורמים (הגישושי והאישושי) הניב שני גורמי- על (תשלום עבור מין כהתנהגות נורמטיבית, וכהתנהגות לא נורמטיבית), המורכבים מארבעה גורמים ביחס לסיבות לתשלום עבור מין: כהתנהגות חברתית ותרבותית מקובלת; כזכות של גברים שלא שפר גורלם; כבעיה מוסרית וניצול של נשים; כהתמכרות למין. נמצאו הבדלים בין שלוש הקבוצות ביחס לעמדותיהם לגבי הסיבות לתשלום עבור מין.
לא נמצאו הבדלים בין שלושת קבוצות הגברים ברוב המשתנים הדמוגרפיים; גברים ששילמו עבור מין פעם אחת בחייהם נוטים להיות צעירים יותר, להוציא פחות כסף עבור מין, לצרוך פחות פורנוגרפיה, ולשלם עבור מין במכוני ליווי ומועדוני חשפנות, בהשוואה לאלו המשלמים עבור מין בקביעות; האחרונים, משלמים עבור מין בזירות מגוונות (רחוב, דירות דיסקרטיות, מכונים, מועדונים, באינטרנט, במסיבות). ממצאים אלו מציעים, כי גברים שמשלמים עבור מין פעם אחת היא קבוצה מובחנת, הדורשת התייחסות תיאורטית ופרקטית ייחודית.
