אלימות כלפי נשים הינה בעיה חברתית רבת היקף שממדיה גדולים מביטוייה הגלויים. תופעת האלימות כלפי נשים קיימת בכל התרבויות, בקרב בני דתות שונות, באזורים גיאוגרפיים שונים, אינה פוסחת על מעמדות סוציו אקונומיים שונים ורמות השכלה מגוונות.
בישראל נקבעו נורמות פורמאליות למאבק בתופעת האלימות במשפחה התואמות המקובל בחברה המערבית. אולם היותה של החברה הישראלית רב תרבותית מחייב את הפעלת הנורמות, החוקים והתקנות תוך רגישות לרקע התרבותי בו חיה האישה. העדר רגישות כזו יכול להביא גם להחמרה ולהשלכות הפוכות מהרצוי, לעיתים עלולות להיות הרסניות ובמקרים מסוימים לעלות לנשים בחייהן .
המלר"ד הינו צומת דרמטי בו לצד השירותים הרפואיים מתקיים מפגש בין העו"ס לנפגעות האלימות. צומת זו הינה הזדמנות משמעותית לתמיכה ולעיתים לתחילתו של שינוי ובו בזמן החלטות שלא תואמות את הרגישות התרבותית יכול גם להחמיר את המצב. העובדת הסוציאלית במלר"ד נתונה למערכת לחצים המחייבים מחד פעולה על פי החוקים והתקנות ומאידך לפעול בדרך שלא תסכן את האישה לטווח ארוך ותשיג את תוצאה הפוכה.
