מחקר זה מניח כי שיתופם של צעירים בזנות ביצירת ידע הנוגע להם הכרחי לקידום שירותים הולמים ונגישים עבורם. המחקר היה איכותני נטורליסטי ביקורתי והתבסס על ראיונות עומק עם 12 צעירות וצעירים בגילאי 18-25, אשר זיהו עצמם כמי שהתנסה בפעילות מינית עבור תמורה חומרית. נמצא כי תפיסותיהן של המרואיינות ביחס לצרכיהן מתעצבות לאור חוויותיהן בעולם הזנות, כמו גם לאור תפיסותיהן ביחס לעזרה ולקבלת עזרה והתנסותן כלקוחות של שירותים חברתיים. מחד, חוויית הזנות מתוארת ברובה כמציאות יומיומית של חשיפה לאלימות ולניצול הגובים מחירים נפשיים וחברתיים כבדים. מאידך, תוארו מכשולים רבים בתהליך ההיעזרות. ככלל, המרואיינות נטו להסתמך על עצמן, והטילו ספק בכוחה של עזרה חיצונית ובכוונותיה. חלקן כלל לא תפסו עצמן כזקוקות לעזרה אלא כעוזרות לאחרים. השירות הרצוי להן תואר כנגיש, גמיש וזמין, המספק צרכים הומניטאריים בצד יצירת קשר מיטיב. תפיסה אמביוולנטית ביחס לבחירה והיעדר בחירה עברה כחוט השני לאורך הממצאים - ביחס לזנות, להיעזרות ולמאפייני השירות הרצוי.
