כידוע לקודים תרבותיים יש השפעה ישירה בתהליך התערבות במסגרת טיפול.
לרוב במסגרת ההתערבות ישנם חששות בין אם מצד אנשי מקצוע הבאים בהתערבות למשפחה בין עם החששות של המשפחה, החששות שלא נבין את הקודים התרבותיים הינם חששות מוצדקות מאחר ובמידה ואנחנו לא נבין את הדברים הבסיסיים של התרבות אנו כאנשי מקצוע עלולים לפספס דברים חשובים אשר עלולים לחבל לנו בתהליך ההתערבות במסגרת מעטפת.
כבת העדה דוברת את השפה,מכירה את המנטאליות לרוב עוזר ביצירת ברית טיפולית והסכם בתהליך ההתגייסות לתוכנית אולם לא אחת נתקלת בביקורת מצד המשפחה שאני חייבת להבין אותם יותר טוב מאשר אנשי מקצוע שאינם דוברי השפה,במובן הזה המשפחה מטילה עלי הרבה מאוד אחריות וזה גם עלול לעקב את התהליך, בסופו של דבר תהליך ההתערבות הינו שלהם בלבד. אני מרכזת את אנשי הטיפול הלרוונטיים של אותו נער ובני משפחתו על מנת שיוכלו לקבל את המיטב בשביל שיוכלו להחיות בצורה שונה מזו שהיו עד כה.
כמוכן ישנם משפחות שדווקא היותי דוברת השפה מקשה עליהם ומביאות התנגדות מחשש שאני יודעת הכול ושמבחינתם זוהי חשיפה, לא מוציאים החוצה את הכביסה המלוכלכת.
בשני המקרים הללו חייבת להיות רגישות תרבותית והבנה מעמיקה בתרבות על מנת להתערב בצורה הולמת ומטיבה למשפחה.
אני אציג דוגמאות לשני המצבים.
