בשנים האחרונות גובר העניין המחקרי בגורמים התורמים לפנייה לעזרה נפשית מקצועית וממחקרים עולה כי מגדר הוא אחד הגורמים המשמעותיים יותר להסבר התופעה. כך בהשוואה לנשים, גברים נוטים שלא לפנות לשירותים פסיכולוגיים ומידת התמיכה שלהם בפנייה לעזרה נפשית מקצועית נמוכה. עמדות אלו גורמות לקושי בקרב גברים הזקוקים לעזרה נפשית מקצועית לפנות לקבלת עזרה ואף מגבירות בשל כך את מצוקתם הנפשית.
במחקר הנוכחי לראשונה נבדקו מאה ארבעים ושלושה אבות הטרוסקסואלים ומאה ארבעים ושלושה אבות הומוסקסואלים בעת המעבר לאבהות והתבצעה השוואה בין הקבוצות באשר לעמדותיהם כלפי פניה לעזרה נפשית מקצועית. ממצאי המחקר מראים שאבות הומוסקסואלים תומכים יותר מאבות הטרוסקסואלים בפניה לעזרה נפשית מקצועית, נמצא שתמיכה חברתית נתפסת תורמת באופן שונה והפוך לעמדותיהם של האבות בכל אחת מהקבוצות, בעוד שתמיכה חברתית נתפסת תורמת לעמדות חיוביות כלפי פניה לעזרה נפשית מקצועית בקרב אבות הומוסקסואלים בקרב האבות ההטרוסקסואלים גורם זה תורם לעמדות שליליות כלפי פניה לעזרה נפשית מקצועית. עוד נמצא שגורמים מכווני לחץ ומצוקה (מצוקה נפשית, תפיסת מסוגלות הורית וקונפליקט עבודה משפחה) אינם קשורים לעמדות כלפי פניה לעזרה נפשית מקצועית, כמו כן נמצא שרוב האבות במחקר פנו בעבר לעזרה נפשית מקצועית. במהלך ההרצאה יוסברו ממצאי המחקר על רקע תאוריית קונפליקט תפקידי מגדר של אוניל (O’neil, 2015).
