המאפיינים והמדדים בעלי יכולת ניבוי לאשפוזים חוזרים בקרב חולים זקנים במחלקות הפנימיות ברמב"ם

מטרת העבודה: מטרת מחקר זה הייתה למצוא את המאפיינים והמדדים בעלי יכולת ניבוי לאשפוזים חוזרים בקרב חולים זקנים במחלקות הפנימיות ברמב"ם.

הפחתת שיעור האשפוזים החוזרים עשויה לשפר את איכות הטיפול ולהקטין את הוצאות מערכת הבריאות. ידוע כי חולים זקנים נמצאים בסיכון מוגבר לאשפוזים חוזרים. חרף זאת, ישנו מידע מוגבל אודות תדירות האשפוזים החוזרים והגורמים המשפיעים עליהם. המודלים לניבוי הסיכון לאשפוזים חוזרים הינם מורכבים ובעלי יכולת ניבוי מוגבלת. גורמים רבים נמצאו במחקרים קודמים כבעלי יכולת השפעה על שיעור אשפוזים חוזרים, ביניהם תחלואה נלווית, מדדים קליניים, מעבדתיים, פרמקולוגים, תפקודיים וסוציאליים.

שיטות: בוצע מחקר רטרוספקטיבי, מבוסס על הרשומה הרפואית של המרכז הרפואי רמב"ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם, בין 1 בינואר 2009 לבין 31 בדצמבר 2014. אוכלוסיית המחקר כללה חולים בני 65 שנה ומעלה ששהו במהלך אשפוזם במחלקה פנימית. תוצא ראשוני הוגדר כאשפוז חוזר מוקדם או מאוחר, תוך 7 או 30 ימים, בהתאמה, מיום השחרור של האשפוז שקדם לו. נתונים נאספו אודות שיעור האשפוזים החוזרים, שיעור התמותה במהלך האשפוז הראשוני, אורך האשפוז, מגדר, גיל, סוג המחלקה בה החל האשפוז, שהייה במחלקה לטיפול נמרץ במהלך האשפוז, אומדן נורטון, מדד צ`רלסון, יעד השחרור ומדדים מעבדתיים. בוצע ניתוח חד-משתני ודו-משתני לצורך מציאת הגורמים המנבאים אשפוזים חוזרים.

ממצאים: 44,172 אשפוזים נבדקו. שיעור האשפוזים החוזרים עמד על 4.9% ו- 11.3% עבור אשפוזים חוזרים מוקדמים ומאוחרים, בהתאמה. בניתוח רב משתני נמצא כי גיל+מגדר, אורך האשפוז הראשוני, רמת המוגלובין, אלבומין ושתנן (BUN) בשחרור, רמת פעילות ע"פ אומדן נורטון ומספר רכיבים במדד צ`רלסון היו קשורים, באופן מובהק סטטיסטית, לסיכון מוגבר לאשפוזים חוזרים מוקדמים ומאוחרים. ערך ה ROC) Receiver operating characteristic) עמד על 0.653 ו- 0.643 עבור יכולת הניבוי לאשפוזים חוזרים מוקדמים ומאוחרים בהתאמה.

מסקנות: במחקר זה, שבדק מספר רב של אשפוזים חוזרים בחולים זקנים בחטיבה הפנימית, נמצאו גורמים רבים המהווים גורמי סיכון לאשפוזים חוזרים. בהתבסס על נתונים אלו ניתן לתכנן תכנית התערבות ממוקדת, במטרה להקטין את שיעור האשפוזים החוזרים בקרב אוכלוסייה זו.