1. זינוק בתקציב המשרד: תקציב משרד הרווחה והשירותים החברתיים גדל באופן עקבי במהלך העשור האחרון מכ-4 מיליארד ש"ח בשנת 2005 לקרוב ל- 10 מיליארד ש"ח בשנת 2018 (כולל תקציב הרשויות המקומיות).
2. כ- 80% מתקציב המשרד מופנה לרכישת שירותים במיקור חוץ: ההיקף הכספי של הרכישות שמבצע המשרד במיקור חוץ גדול משל משרד הבריאות ומשרד החינוך (על אף שתקציבם גדול פי 3 ו-5 מתקציב המשרד).
3. אינדיקציות לריכוזיות בשוק הרווחה: התפלגות ספקי השירותים במיקור חוץ של המשרד לפי היקף התשלום המועבר להם, מראה כי קבוצה מצומצמת יחסית של ספקים מקבלת את עיקר התשלומים מהמשרד. כך לדוגמה, 2% מספקי השירותים (52 ספקים) מקבלים כמחצית מכלל התשלומים של המשרד; ו-5% מספקי השירותים אחראים על כ-70% מההוצאה המשרדית על שירותים חיצוניים. מצב זה אופייני לכל המינהלים ומצביע על ריכוזיות. עוד העלתה הבדיקה כי רוב הספקים הגדולים (71%) עובדים עם שני אגפים לפחות ובמגוון תקנות תקציב (כ-6 תקנות בממוצע). ממצא זה מלמד על כך שריכוזיות התשלומים של המשרד אינה נובעת ממכרז או מתקנה ייחודיים המקצים אחוז ניכר מהתשלומים, אלא מזכיית הספקים במגוון מכרזים ותקנות של המשרד. יש לציין כי ממצאים דומים עלו מבדיקת הריכוזיות בשנים 2000 , 2005 ו- 2010. להרחבה ראה עבודת מחקר שנעשתה בשיתוף עם מכון טאוב: http://taubcenter.org.il/wp-content/files_mf/outsourcingheb.pdf
4. מידת התחרותיות במכרזי המשרד: שיעורי זכייה של 85% במכרזי המשרד. כלומר, מכל 5 מציעים 4 זוכים. כאשר הגורמים העקריים לכך הינם: תנאי סף גבוהים, חיוב נותן השירות לספק מבנה, מדדי האיכות שבמכרזים (דרישה לניסיון ייחודי) ושיטת התעריף הקבוע.
5. אפיון הספקים: המשרד מתקשר עם כ-2,500 ספקים כאשר שליש מתוכם עמותות. מה ההבדלים בין שני סוגי הספקים?
6. מיפוי העובדים: קיימים בתחום כ-85 אלף איש, מה המקצוע שלהם והיכן הם עובדים?
7. ניתוח השלכות שיטת הימון (מאצ'נג): (כתלות באישור המנכ"ל).
מסיכום הממצאים עולה כי שיטת העבודה הקיימת של המשרד בתחום מיקור החוץ אינה מבטיחה בהכרח את קבלת השירות והתועלת האופטימלית ביחס לעלות. מצב זה, מחייב התמודדות מערכתית של המשרד שכן היקף התקציב המופנה לתחום זה הינו משמעותי וגדל באופן ניכר בכל שנה ומשפיע באופן ישיר על איכות השירות שהמשרד מספק ללקוחותיו.
8. המלצות המדינות לשיפור הנושא:
• הפרדת המבנה והשירות
• שילוב מדדי איכות נוספים (בשלב המכרזי ובתהליך ההתקשרות): סקרי שביעות רצון, דוחות פיקוח ועוד.
• שילוב תמריצים כלכליים – בונוס וקנסות (הן בשלב ניקוד ההצעה והן בתהליך ההתקשרות).
