מטרת העבודה: ניצולי השואה מתמודדים כיום עם אתגרי הזקנה הנורמטיבית לצד השלכות מאוחרות של הטראומה מעברם, שנוטות להופיע ביתר שאת לעת זקנה. פגיעה פוטנציאלית ביכולת ההסתגלות, קשור לגישות הרואות את הטיפול במחלות האופייניות בזקנה, במנותק מהטיפול בממדים הנפשיים והחברתיים אשר עשויים להשפיע על הבריאות הכוללת. פגיעה פוטנציאלית נוספת, קשורה להשלכות המצב של פרגמנטציה ברשויות, שמובילה לפגיעה ברצף הטיפולי בזקן וביעילותו. עקב מורכבות זו, ישנה חשיבות רבה להטמעת מודל אינטגרטיבי להערכה וטיפול המובסס על תובנות גרונטולוגיות בשילוב עם תובנות ביו-פסיכוסוציאליות.
שיטות: פותח מודל ייחודי, "גרו-פסיכוסוציאלי", המתבצע במסגרת מרכז ארצי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה. תחילה מתבצעת הערכה ראשונית כוללנית המשלבת התייחסות למימדים גרונטולוגיים אופייניים כגון: הערכה תפקודית, ירידה קוגניטיבית, ירידה סנסורית תוך בחינת השפעתם של אלו על מצבו הפסיכו-סוציאלי של הזקן. בנוסף נבחנת ההתמודדות של הפונה עם ההשלכות המאוחרות של טראומת השואה. בעקבות ההערכה הכוללנית מותאמת תכנית התערבות בשיתוף עם הזקן ומשפחתו. הפתרונות המוצעים מובילים להפניה לשירותים הקיימים בארגון ובכללם טיפול נפשי יחידני ו/או קבוצתי (גם בבית הניצול), השתלבות במועדון חברתי, השתלבות במיזם התנדבות ועוד. בנוסף מתקבלת החלטה על פתרונות הנדרשים לזקן באמצעות הרשויות השונות וניתנת עזרה בתיווך ובמיצוי הזכויות ברשויות.
ממצאים: בחינתם של "סיפור מקרה" (Case studies) מעלה כי התובנות העולות במהלך ההערכה, עוזרים לזקן ניצול השואה בהבנת ההתמודדות עם "הזקנה בצל השואה", מעבר למימדים הרפואיים והאינסטרומנטליים. בעקבות יישום המודל, ניצולים רבים השתלבו בטיפול תוך התגברות על החשש והסטיגמה הכרוכים הפניה ישירה לטיפול נפשי. במקביל שולבו רבים במועדון ובהתנדבות, וזכו לסיוע בהתאמת השירותים לזקן בקהילה ובמיצוי זכויותיהם.
מסקנות: המודל הגרו-פסיכוסוציאלי התגלה כבעל פוטנציאל בהקשר של הפחתת עוצמתם של משברים ואבדנים אופיינים בזקנה, אך גם בשיפור התפקוד הכולל, קידום ההשלמה עם הזקנה, ואף תפיסתה כשלב התפתחותי. המודל אף מסייע רבות לניצול ולמטפלים בו, בניהול מכלול המענים הדרושים לזקן ומשפחתו.המודל הטיפולי המוצע הוא בעל פוטנציאל להפחתת הנטל גם מהרשויות עצמן, שרבות מהם מתמודדות עם קושי סביב עומס הפונים והמחסור במשאבים ובכ"א.