Comic Spaces in the Babylonian Talmud: The Funny Incident of Hanan the Hidden (b. Taanit 23b)

יפורו של חנן הנחבא מופיע במסכת תענית בתלמוד הבבלי וחותם מחזור אגדה נרחב שתחילתו בחוני המעגל וסופו בנכדיו (תענית כב ע"ב - כג ע"ב). את שושלתו של חוני המעגל נהוג לשייך לקבוצה המכונה חסידים ואנשי מעשה. קבוצת דמויות זו מזוהה עם הופעתה והתעצמותה של דמות "האיש הקדוש" שרווחה באזור בשלהי העת העתיקה, במיוחד בנצרות הקדומה. שושלת הקדושים מביאי הגשם שראשיתה בדמות "האיש הקדוש" התובעני שדורש קשר בלתי אמצעי עם האל, ננעלת עם נכדו חנן הנחבא - "השוטה הקדוש". כאשר בוחנים את מחזור האגדה על "ציר הומור" תמתי נחשף ממד הומוריסטי שהולך וגובר ואתו מסתבך הדיון הביקורתי על דגם "האיש הקדוש" ועל האופן בו הוא נתפס על ידי חכמים.

האפקט הקומי באנקדוטה שואב כוחו מן המרחב, מעצם בריחתו של חנן הנחבא לבית הכסא שמעניק לו את כינויו. לבית הכסא, בספרות חז"ל בכלל ובתלמוד הבבלי בפרט, יש משמעות מורכבת וטעונה. כאשר חנן הנחבא בורח לבית הכסא ממבקשי תפילתו הוא בורח אל מרחב מנותק מן "הסדר הטוב", ממנסחיו ומעושי דברו והופך באחת מ"האיש הקדוש" ל"שוטה הקדוש". בהרצאתי אבחן את בית הכסא כמרחב דיסקורסיבי ואטען שדווקא מפני שסוגיית הצניעות בבית הכסא היא מאיימת, רצינית וכבדת משקל, היא משמשת את האנקדוטה ההומוריסטית והופכת את הבריחה של חנן הנחבא לבית הכסא להתרה קומית בלתי הולמת. באופן זה אפוא, הכתוב מבנה כפל מבט ביקורתי הן על דגם "האיש הקדוש" הן על האופן בו הוא נתפס על ידי החכמים.