גילנות בקרב מטפלים בלתי פורמליים

מטרת העבודה: מחקרים קודמים אשר בחנו עמדות כלפי אנשים זקנים בקרב אנשי מקצועות הבריאות מצאו כי תפיסות ועמדות שליליות ביחס לזקנים הן שכיחות וכי עמדות שליליות עלולות להיות בעלות השלכות על האבחון הקליני ועל החלטות טיפוליות. לצד זאת יש מיעוט מחקרי אשר בחן עמדות כלפי זקנה ואנשים זקנים בקרב מטפלים בלתי פורמליים, המהווים חלק מהותי ובלתי נפרד מהצוות המטפל. המחקר הנוכחי בוחן מודל רב משתני לניבוי גילנות בקרב אוכלוסייה זו.

שיטות: מודל המחקר לניבוי עמדות גילניות כלפי נשים זקנות נבחן באמצעות רגרסיה היררכית רב-משתנית. מודל זה נבחן בקרב 144 אנשים לבנים ושחורים בגילאי 65 ומעלה המתגוררים בקהילה בארה"ב, אשר הוגדרו כחברי רשת חברתית מטפלת (Care Network Members). המשתנים המנבאים כללו מאפיינים סוציו-דמוגרפיים של חברי הרשת, מאפייני האישה המטופלת, עמדות כלפי המטופלת וטיב היחסים בין המטפל/ת והמטופלת. כמו כן נבחנו אינטראקציות בין העמדות כלפי המטופלת ומאפיינים סוציו-דמוגרפיים של המטפלים.

ממצאים: ממצאי המחקר מלמדים כי מצב הבריאות של האישה המטופלת ואיכות היחסים בין המטפל/ת והמטופלת ניבאו עמדות גילניות כלפי נשים זקנות. עם זאת, גיל המטפל/ת לא נמצא קשור לעמדות גילניות כלפי נשים זקנות. נמצאו אינטראקציות מובהקות בין העמדות כלפי המטופלת ומאפיינים סוציודמוגרפיים של המטפלים.

מסקנות: הניסיון האישי ומאפייניו של המטפל תורמים לעיצוב עמדות גילניות כלליות כלפי אנשים זקנים. נוכח זאת יש לקחת בחשבון גורמים אלו בגיבוש התערבויות אשר מטרתן צמצום תופעת הגילנות בקרב אוכלוסיית המטפלים. שכן עמדות שליליות נמצאו קשורות לפגיעה באיכות הטיפול.