רקע: אשפוז יום יועד למבוגרים מוגבלים על רקע נוירולוגי ,אורטופדי ו COPD-. אין שטח ייעודי ליחידה. המטופל עובר או מועבר ממכון למכון, ממטפל למטפל. בשיחות עם עו"ס , עלו מטאפורית, תחושות "אבודים בחלל", בדידות, בלבול, חוסר אינטימיות ואי שייכות למשפחה/ליחידת הטפול.
מטרות:
מתן מרחב אינטימי להבעת רגשות
התמקדות בשינוי ובאובדן, בתלות בזולת, תחושות כלפי המשפחה כמטפלת
הכרת העצמי מחדש, קבלה והסתגלות למצב החדש (ארווין יאלום 2005,"טפול קבוצתי, תאוריה ומעשה")
תפיסת הקושי כאתגר, חיזוק תחושת שייכות
העצמה, תחושת אוניברסליות - רווחה הנובעת מתחושת המשתתף לעזור לאחר בקבוצה
למידה חברתית
חווית הקבוצה כערך מרפא
משאבי כוח, שאיפות ותקווה
שיטה:
קבוצת רכבת אחת לשבוע.
חדר ייעודי, 2 עו"ס מנחות, 3-10 משתתפים בכל מפגש
חוזה שמוצג בכל מפגש, נשים וגברים (35-80)
תוצאות:
ניתנו למשתתפים שאלוני לפני ואחרי בהם נתבקשו להעריך 6 מדדי תחושות
בריאות כללית, כאב, תפקוד חברתי,wellbeing,כוחות מול תשישות, תפקוד גופני.
ברוב המדדים התוצאות הצביעו על שיפור משמעותי בעקבות הקבוצה.
מסקנות:
האפשרות לעיבוד רגשי של חוויות הקשורות בחולי ושיקום בקבוצה מאפשרת שיתוף ותחושת שייכות.
ניתן לראות בקיום הקבוצה הזדמנות אישית לכל משתתף לקבל "פינה פרטית בחלל".
תוך איכות חיים מרבית.