"אנשים לא ישכחו כיצד גרמת להם להרגיש" (מאיה אנג`לו) מיזם הפגת בדידות במרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקומה השניה והעמקת הטיפול

מטרת העבודה: ביוני 2016 החל "המרכז הישראלי לאפוטרופסות" (להלן: המרכז") – מחוז ירושלים להפעיל את תכנית "מחסוי לגלוי" שנבחרה למיזם הפגת בדידות של אשל-ג`וינט וקרנות הביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה. המטרה היא בדיקת ערוצים יעילים לצמצום חווית בדידות בזיקנה.

קהל היעד:

• נשים בנות 62 ומעלה וגברים בני 67 ומעלה.
• מסוגלות ורצון בקשר.
• ביהמ"ש מינה את המרכז כאפוטרופוס או מקבל קצבה על רקע ירידה או קושי בתפקוד.
• לרבים אין קשר פרטני עם בן משפחה או אדם קרוב אחר.

מסגרת: ביקור פרטני שבועי של כשעתיים ע"י מתנדב/ת במגורי קשיש/ה ומציאת אמצעי להפחתת בדידות באמצעות תפירת חליפה אישית לפי תחומי ענין, יכולות, רצון ושירותים בסביבה הקרובה.

הביקור הפרטני מייצר קשר של אמון וקירבה ומחזיר תחושת משמעות וערך. מסגרת זו מאפשרת לגלות יחד פעילות פנאי נגישה ויצירת קשרים חברתיים. ההכוונה היא מציאת אפיק, שעם הזמן, יאפשר הנאה וסיפוק ללא תלות המתנדב/ת.
המערך מלווה ע"י רכזת ייעודית לתכנית.

שיטות:
איתור קהל היעד: מילוי שאלון אישי ואיסוף מידע מהצוות המטפל במרכז ודמויות משמעותיות נוספות.
מיון המתנדבים/ות: מפגש אישי ותיאום ציפיות. ההתנדבות מלווה במערך תמיכה והעשרה.

שיטת המחקר:
המחקר הותאם לקהל היעד ובודק את התכנית באמצעות:
דיווח עצמי של המתנדבים, שאלון למתנדבים וראיון אישי עם חלק מהקשישים.

ממצאים:
את המיזם הארצי מלווה מחקר מטעם "המרכז לחקר הזיקנה, מאיירס-ג`וינט-מכון ברוקדייל".

מסקנות:
בדידות היא מצב מציאותי ו/או חוויה פנימית. במסגרת אחריותנו, ישנם ביקורים קבועים מטעמנו וחלק מקהל היעד בתכנית מטופל במסגרות כוללניות שכוללות טיפול של 24/7. במקביל יש להם מעט אם בכלל, קשרים חברתיים משמעותיים. הקשר הפרטני מייצר מפגש אנושי ומיוחד ובאמצעותו, מדי שבוע, מתרחשים רגעים מרגשים המאפשרים צמצום בדידות. למשל: מתנדבת שהניעה נסיעה ומינוי חודשי בספרייה העירונית לקשישה, או מתנדבת שמגיעה עם הכלבה שלה ובזכות זה, הקשיש יצא ממקום מגוריו להליכות קצרות.