תפקוד מיני ארוך טווח בחולי סרטן ערמונית לאחר טיפול בברכיתרפיה

רקע: טיפול מקובל בסרטן ערמונית מוגבל לבלוטה, כולל כריתה רדיקלית של הבלוטה ורדיותרפיה (ע"י קרינה חיצונית או ברכיתרפיה-קרינה פנימית). הטיפולים הינם בעלי תוצאה דומה מבחינה אונקולוגית אך שונים מבחינת האופי והעוצמה של תופעות הלוואי שלהם, ביניהן פגיעה בתפקוד המיני.

מטרת המחקר היא להעריך את התפקוד המיני בטווח הארוך של חולי סרטן ערמונית שעברו טיפול ברכיתרפיה ע"י השוואתו לתפקוד הבסיס שלהם טרם קבלת הטיפול ולנתח את גורמי הסיכון המשפיעים עליו.

שיטות המחקר: מתוך סדרה של 1515 מטופלים עוקבים שעברו טיפול ברכיתרפיה בין השנים 2000-2015, 343 מטופלים נמצאו פעילים מינית לפני הטיפול והיו במעקב של למעלה מחמש שנים. מתוך אותם 343 מטופלים, 187 מטופלים הביעו את הסכמתם להשתתף במחקר טלפוני ונתבקשו לענות על שאלון מתוקף בנושא תפקוד זיקפתי (IIEF, international index erectile function) ושאלון הערכה כללי (GAQ, global assessment questionnaire). אנליזה רבת משתנים כללה גיל המטופל בעת הברכיתרפיה, ניקוד IIEF לפני הטיפול, וכישלון ביוכימי לפי הפניקס.

תוצאות: 72% מהמטופלים שעברו טיפול ברכיתרפיה היו פעילים מינית בטווח הארוך, 64% מתוכם דיווחו שהינם מרוצים מחיי המין שלהם. בקרב המטופלים הפעילים מינית, 8% דיווחו שהשתמשו בעזרים רפואיים (תרופות לעידוד זיקפה) לצורך קיום יחסים לפני הטיפול בברכיתרפיה, לעומת 38% שדיווחו שמשתמשים בעזרים רפואיים לצורך קיום יחסי מין אחריו. אנליזה רבת משתנים זיהתה את גילו של המטופל כגורם סיכון עיקרי בלתי תלוי לפגיעה בתפקוד המיני.

מסקנות: הרב המכריע של המטופלים נשארים פעילים מינית בטווח הארוך לאחר שעברו טיפול ברכיתרפיה. גיל המטופל הינו גורם סיכון משמעותי לפגיעה בתפקוד המיני לאחר טיפול ברכיתרפיה.