הגורמים המשפיעים על נכונות סטודנטים לעבודה סוציאלית לעבוד עם זקנים: בחינת תיאוריית ההתנהגות המתוכננת

תוחלת החיים בעלייה ועימה שיעור הזקנים בישראל המהווים 10.8% מכלל האוכלוסייה. הצורך בפיתוח שירותים ובהכשרת עובדים סוציאליים בתחום הזקנה עולה בהתאם. נכונותם של סטודנטים לעבודה סוציאלית לעבוד עם זקנים טרם נבחנה באמצעות תיאוריית ההתנהגות המתוכננת של אייזן ופישביין. מטרת המחקר: לבחון את הגורמים הקשורים לנכונותם של סטודנטים לעבודה סוציאלית לעבוד עם זקנים באמצעות תיאוריית ההתנהגות המתוכננת, אשר כוללת עמדות, נורמות סובייקטיביות ושליטה נתפסת. בנוסף נבחנו הידע של הסטודנטים בנושאים גריאטריים, עמדותיהם וחשיפתם לאוכלוסיית הזקנים. שיטת המחקר כללה מדגם נוחות של 500 סטודנטים יהודים וערבים לעבודה סוציאלית שנבחרו מבתי הספר לעבודה סוציאלית ברחבי הארץ. כלי המחקר הוא שאלון מובנה על פי המודל של ההתנהגות המתוכננת, בשילוב עם המשתנים: ידע, עמדות וחשיפה לזקנים. בעזרת תוכנת SPSS בוצעה סטטיסטיקה תיאורית לתיאור המדגם והמשתנים העיקריים.לבחינת השערות המחקר נעשו ניתוח רגרסיה היררכית מרובה ומתאם ספירמן. הממצאים המרכזיים: 1) ככל שעמדות הסטודנטים כלפי עבודה עם זקנים חיוביות יותר (β=.24, p<.001), ככל שהנורמות הסובייקטיביות תומכות בעבודה עם זקנים (β=.33, p<.001), וככל שמידת השליטה הנתפסת בעבודה עם זקנים רבה יותר (β=.33, p<.001), כך גבוהה יותר מידת הנכונות לעבודה עם זקנים; 2) ככל שרמת החשיפה לזקנים עצמאיים גבוהה יותר, כך קיימת נכונות רבה יותר לעבודה עמם עבור כלל המדגם (r=.15, p<.001), ואילו ככל שרמת החשיפה לזקנים סיעודיים רבה יותר, מידת הנכונות לעבודה עמם נמוכה יותר בקרב סטודנטים ערבים (r=-.21, p<.01); 3) ככל שרמת הידע גבוהה יותר, כך העמדות כלפי זקנים חיוביות יותר (β=.13, p<.01), והנכונות לעבודה עם זקנים גבוהה יותר (β=.25, p<.001). המסקנות וההמלצות היישומיות: ממצאי המחקר מחזקים את הטענות כי מעבר למשתניה הקלאסיים של תיאוריית ההתנהגות המתוכננת, גם חשיפה לזקנים, ידע ועמדות כלפי זקנים קשורים לנכונותם של סטודנטים לעבודה סוציאלית לעבוד עם זקנים. בכך, ממצאי המחקר עשויים לעזור כיצד להגביר את הנכונות של סטודנטים לעבודה סוציאלית לעבוד עם זקנים עם דגש על חשיבות ההדרכה של הסטודנטים בתחום הזקנה.