הקדמה:
(Acute Epididymo-Orchitis (AEO הינה מחלה שכיחה.
בגברים צעירים מ-35 המזהמים השכיחים הם Chlamydia Trachomatis ו-Neisseria Gonorrhoeae. בגברים מבוגרים מ-35 האטיולוגיה הסבירה הינה חיידקים גרם שליליים. בהתאם, קיימת המלצה לטיפול אנטיביוטי אמפירי תלוי גיל ב-AEO.
ברם, קיימות עדויות כי אטיולוגיה אדיופטית אחראית לאחוז ניכר ממקרי ה-AEO. דווח כי בעד 90% ו-54% ממקרי ה-AEO בילדים ומבוגרים, בהתאמה, הסיבה אדיופטית.
בעידן העמידויות המתרבות, שימוש מושכל באנטיביוטיקה הכרחי. זיהוי החולים עם AEO שאינו זיהומי יכול לצמצם מתן אנטיביוטיקה לא הכרחית.
מטרה
לאפיין האטיולוגיות ל-AEO בצעירים ולזהות מנבאים לאטיולוגיה זיהומית על-מנת למנוע טיפול אמפירי מיותר.
שיטות:
נסקרו מקרי ה-AEO בגילאי 18-50 במוסדנו בשנים 2013-2017 ונבחנו מנבאים לאטיולוגיה זיהומית.
תוצאות:
167 חולים נכללו. ב-49% בלבד נמצאה אטיולוגיה זיהומית – 34%(57) חיידקית (Enterobacteriaceae), ב-11%(17) מזהמי מין ו-4%(7) ברוצלה. בשאר 51% מהחולים הבדיקות המיקרוביולוגיות חזרו שליליות.
באנליזה חד משתנית נמצאו חום, דופק, ממצאים בשתן (לויקוציטים/אריתרוציטים/ניטריטים) ונויטרופילים בדם כמנבאים לאטיולוגיה זיהומית (P=0.009; P=0.019; P<0.0001; P=0.02).
ממצאים בשתן (לויקוציטים/אריתרוציטים) בהעדר ניטריטים נמצאו כמנבא שלילי לאטיולוגיה זיהומית (P=0.009). גיל, משך הכאבים, BMI, לויקוציטים בדם, ואולטראסאונד חיובי ל-AEO לא נמצאו כמנבאים.
באנליזה רב-משתנית נמצאו חום וממצאים חיוביים בשתן כמנבאים לאטיולוגיה זיהומית (P=0.03; P=0.04) והעדר ניטריטים כמנבא שלילי (p=0.01).
מסקנות:
אחוז החולים עם Brucella AEO במוסדנו משמעותי.
במחצית מהגברים לא נמצא מקור זיהומי ל-AEO. גורמים מנבאים לאטיולגיה זיהומית היו נוכחות ממצאים בשתן וחום בקבלה. העדר ניטריטים נמצאו כמנבא שלילי.
יש מקום לשקול השהיית הטיפול האנטיביוטי האמפירי בחולים ללא חום/ממצאים בשתן בכפוף למצב הקליני עד קבלת תשובת מיקרוביולוגיה והתאמת הטיפול. מעקב צמוד הינו הכרחי בחולים אלו.
נדרשות עבודות בקנה מידה גדול לאישוש הממצאים.