הכינוס הדו שנתי ה-22 של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה 2018, 12-13 בפברואר, 2018, מרכז הירידים גני התערוכה, תל אביב

קבוצה ייחודית לשיפור הזכרון בגישה גרונטולוגית-פסיכוסוציאלית

דורון שגיא
גרונטולוגיה, המרכז הרב תחומי לחקר הזקנה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
ארגון, "עמך", המרכז לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי השואה והדור השני
גרונטולוגיה יישומית, המרכז ללימודים אקדמיים- מל"א

מטרת העבודה: זקנים רבים נוטים לייחס כל מצב של שכחה או חוסר ריכוז לפגיעה קוגניטיבית ואף להתחלתו של תהליך ניווני/דמנטי הקשור בגילם המתקדם. מתוך אימוץ הגישה הכרוכה ב-"גילנות", נזנחת האפשרות של ייחוס הירידה הנתפסת בזיכרון למימדים רפואיים נפשיים וחברתיים שהוכחו מדעית כקשורים ליעילותן של כישורים קוגניטיביים. קבוצות קונבנציונאליות לשיפור הזכרון נוטות אף הן להתמקד בדחייתו של תהליך ניווני ולהתמקד בעיקר במשימות חשיבה וריכוז, שמטרתן להביא את המח לתפקוד אופטימאלי. עם זאת קבוצות אלו אינן מספקות בד"כ התייחסות מספקת למימדים נוספים במימדים גרונטולוגיים ופסיכוסוציאליים שיכולים להשפיע על התפקוד בהקשר של זכרון.

שיטות: הקבוצה הנערכת במרכז לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי השואה, מתייחדת בהתייחסות מעמיקה וכוללנית לשאלת התפיסה הסובייקטיבית של הזקן בעניין המשמעות של אבדן הזיכרון וההתמודדות עמה. הפרכת הייחוס הטוטאלי של הפגיעה הנתפסת בזכרון לתהליך ניווני הכרוך בגיל המתקדם, נעשית באמצעים פסיכודדקטיים. המשתתפים נחשפים להרגלי חיים שהוכחו מדעית כקשורים בשימור הזכרון ובתוכם: תזונה נכונה, פעילות גופנית, איכות השינה, איזון מחלות ותרופות, קיומה של רשת חברתית תומכת, הפחתת עקה ומצבי דכאון (גם סביב ההתמודדות עם משברי הזקנה) ועוד. העלאת המודעות מובילה לעבודה מעשית הכוללת אימוץ הרגלים נכונים, כלים מוכחים לשיפור הזיכרון לצד התנסות במשימות קוגניטיביות. המתכונת המוצעת היא של קבוצת תמיכה משימתית. ככזו, מתאפשר מקום לשיתוף ותמיכה הדדית סביב יכולת ההתמודדות עם משברים ואתגרים הקשורים בשימור ושיפור הזיכרון.

ממצאים: הקבוצה מובילה לשינוי בעמדות הזקנים המשתתפים בה, לגבי היכולת לשמר את רמת הזיכרון ולדחות התדרדרות קוגניטיבית. המשתתפים בקבוצה, מפתחים את התובנה שעל פיה שימור ושיפור הזיכרון שלהם, נתון במידה רבה בידיהם ואינה גזירת גורל. מתוך כך, כבר במהלך הקבוצה המשתתפים מדווחים על שינוי מעשי באורח חייהם המוביל לתוצאות ניכרות בהקשר לשיפור ביכולות הזכרון.

מסקנות:
תכניות התערבות לשימור הזכרון המשלבות גם התייחסות למימדים גרונטולוגיים
ופסיכוסוציאליים הן בעלות פוטנציאל להתמודדות מקיפה ויעילה עם סוגיית שימור הזיכרון ואיכות החיים
הכוללת בתקופת הזקנה. תמיכה והעצמה של הזקן, מעבר לתרגול משימות המאתגרות את החשיבה, מעלה את המוטיבציה לאימוץ הרגלי חיים מקדמי בריאות ככלל וזכרון בפרט.

דורון  שגיא
דורון שגיא
גרונטולוג, מרצה
"המרכז האקדמי רמת גן", "אוניברסיטת בן גוריון", "עמך"








Powered by Eventact EMS