איפיון המיקרוביום בקרב חולי סרטן ערמונית

הקדמה:

עשרות שנים המחקר המדעי עוסק בחיפוש אחר אטיולוגיה זיהומית לסרטן הערמונית אך טרם נמצא גורם חד משמעי. עד היום לא נבדק קשר בין המיקרוביום במעי להתפתחות סרטן הערמונית ומספר עבודות מצומצם בדק את המיקרוביום בשתן. מטרת העבודה הייתה לאפיין את המיקרוביום במעי ובשתן של חולי סרטן הערמונית.

שיטות: איסוף דגימות צואה ושתן של חולים שאובחנו עם סרטן הערמונית וגברים בריאים בוצע במרפאה האורולוגית במוסדנו. הפקת דנ"א חיידקי מהדגימות בוצעה על ידי ערכת ™Invitrogen. הגברה של מקטע V3-4 בגן ה-16S החיידקי בוצעה על ידי פריימרים ספציפיים (515F/806R) בריאקציית PCR. ריצוף הדגימות בוצע על ידי מכשיר Miseq. אנליזה בוצעה על ידי תוכנת QIIME.

תוצאות:

נבדקו 123 גברים מתוכם 16 חולי סרטן ערמונית ו-107 נבדקים בריאים. נמצאו הבדלים בשכיחות היחסית הממוצעת (Relative-abundance,RA) באוכלוסיות חיידקים ספציפיות בין החולים לקבוצת הביקורת במספר רמות טקסונומיות. מגוון אלפה (α-diversity) בשתן היה 790 ו-688 בקבוצת החולים והביקורת בהתאמה (P=0.33). מגוון אלפה בצואה היה 1419 ו-1310 בקבוצת החולים והביקורת בהתאמה (P=0.33). במגוון בטא (beta diversity) לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין קבוצת החולים לקבוצת הביקורת בשתן ובצואה. בשתן נמצא RA של סטפילוקוק 14.63% בהשוואה ל-9.83% (p=0.779) וסטרפטוקוק 9.83% בהשוואה ל-14.63% (0.428=p) בקבוצת החולים והביקורת בהתאמה. בצואה נמצא RA של בקטרויידס 14.84% ו-11.20% (p=0.842) ופרבוטלה 14.51% ו-23.10% (P=0.842) בקבוצת החולים והביקורת בהתאמה.

מסקנות:

במחקרנו לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בהרכב המיקרוביום בצואה ובשתן בין חולי סרטן הערמונית ומטופלים בריאים. יש צורך בעבודות נוספות ובמדגמים גדולים יותר כדי לפענח את תפקיד החיידקים בהתפתחות סרטן הערמונית.