שכיחות הישנות אבני כליה כתלות בהרכבן הכימי.

מבוא:

בספרות מידע מועט לגבי שיעור ההישנות של אבני כליה כתלות בהרכבם הביוכימי. תצפיות במחלקתנו הצביעו על קשר אפשרי. בעבודה זו בדקנו האם וכיצד מושפעת הישנות אבני כליה מהרכב האבן .

חולים ושיטות:

מתוך מאגר מידע של חולים שעברו אורטרוסקופיה או PCNL נכללו חולים בלי הפרעה אנטומית , ללא שארית אבן לאחר ניתוח, עם אנליזת אבן(FTIR) ומעקב של שנתיים לפחות. נכללו במחקר 457 חולים שנותחו בין השנים 2012 עד 2015. נאספו נתונים לגבי מחלות רקע, פניות למיון ואשפוזים בשל אבני כליה. בדיקות דימות במעקב , טיפול תרופתי מונע ותוצאות בירור מטבולי.

תוצאות:

אבני סידן, חומצת שתן (ח"ש), סטרוויט, ציסטין וברושיט נצפו ב-68.5% , 21.5% , 6%, 2.5%, ו-1.3% מהמטופלים, בהתאמה. משך המעקב החציוני היה 38 חודש.

ב-111 (24.3%) מטופלים נצפתה הישנות בתקופת המעקב. משך הזמן הממוצע להישנות היה 19.6 חודשים. הישנות בשנה הראשונה נצפתה ב-1% , 6.1% ו-8.7% במטופלים עם אבני סידן, ח"ש וסטרוויט, בהתאמה ((p=0.007. זמן החציון הכולל להישנות היה 28, 21 ו-14 חודש, בהתאמה (p=0.005). הסיכון להישנות במטופלים עם אבני ח"ש וסטרוויט הוא פי 2.4 ו-1.9 ביחס למטופלים עם אבני סידן. בחולים עם אבני סידן טיפול מניעתי האריך משמעותית את הזמן עד להישנות בעוד שבחולים עם אבני ח"ש לא נצפתה השפעה לטיפול המונע. גודל האבן שטופלה ורמת סידן בשתן ניבאו הישנות של אבני סידן בעוד שרמות ח"ש בדם ובשתן ניבאו הישנות של אבני ח"ש.

מסקנות:

שיעור ההישנות של אבני כליה מושפע מהרכב האבן. חולים עם אבני ח"ש ואבני זיהום הם בסיכון גבוה לחזרה. בחולים אלו יש צורך לוודא היענות לטיפול מונע ולבצע מעקב הדוק יותר.