השוואה בין פיאלופלסטיקה רובוטית ללפרוסקופית בילדים עד גיל שנה עם היצרות מוצא אגן הכליה

מטרה

להשוות תוצאות של פיאלופלסטיקה בגישה רובוטית אל מול הגישה הלפרוסקופית.

שיטות

בתקופת המחקר שבין השנים 2009 ל 2016 נכללו כל הילדים שעברו ניתוח פיאלופלסטיה בגישה זעיר פולשנית וגילם פחות משנה. בוצעה השוואה רטרוספקטיבית בין אלו אשר עברו פיאלופלסטיקה בגישה רובוטית לגישה לפרוסקופית. הצלחת הניתוח הוגדרה לפי שיפור הדמייתי בבדיקת US או מיפוי כליות במעקב.

תוצאות

13 מנותחים נכללו בכל קבוצה. גיל החולים ומשקל ממוצע בזמן הניתוח היה דומה בין שתי הקבוצות ועמד על 2.2±5.6 חודשים ו7.1±1.3 ק"ג בקבוצה הרובוטית מול 5.7±1.4 חודשים ו 8.5±1.8 ק"ג בקבוצה הלפרוסקופית. במהלך הניתוחים לא היה אף מקרה של המרה לניתוח פתוח.

לא נמצא הבדל במשך הניתוח בין שתי הגישות: 173±36.5 דקות (טווח 129-236) בגישה הרובוטית ו186±36.7 דקות (טווח 98-229) בגישה הלפרוסקופית.

שיעור הסיבוכים היה 15% בקבוצה הרובוטית (בקע טבורי לאחר הניתוח ומקרה אחד של אילאוס לאחר הניתוח) מול 31% בקבוצה הלפרוסקופית (2 מקרים של חום, מקרה אחד של צלוליטיס בפורט ומקרה אחד של כישלון וצורך בניתוח חוזר) . שיעור הסיבוכים היה ללא הבדל משמעותי סטטיסטי. (p = 0.40).

משך זמן המעקב הממוצע לכלל החולים (n=26) היה 8.6±6.4 חודשים.

שיעורי הצלחת הניתוח היו דומים ללא הבדל משמעותי סטטיסטי בין שתי הגישות הניתוחיות. בשתי הקבוצות היה שיפור דומה במידת ההידרונפרוזיס במעקב ע"י US ב12/13 חולים בכל קבוצה (92%) ,חולה אחד בלבד בקבוצה הלפרוסקופית נזקק לניתוח חוזר.

מסקנות

בילדים מתחת לגיל שנה הסובלים מהיצרות מוצא אגן הכליה, הגישה הזעיר פולשנית- רובוטית או לפרוסקופית, היא בטוחה ואפקטיבית עם שיעורי הצלחה גבוהים.

במחקר היו סה"כ 26 מטופלים. מהם 15 מטופלים טופלו ונותחו בארץ, 11 מטופלים בארה"ב.