מטרת העבודה: לזהות האם קיימת טיפולוגיה של עובדים סוציאליים (להלן עוסי"ם) המועסקים במוסדות לטיפול ממושך לזקנים והאם טיפולוגיה זו קשורה למצוקה מוסרית.
שיטה: המחקר כלל 216 עוסי"ם, המועסקים במוסדות לטיפול ממושך. ניתוח אשכולות בשני צעדים בוצע במטרה לזהות פרופילים שונים של עוסי"ם במוסדות אלו, בהתבסס על מאפיינים סביתיים (סביבה אתית ותמיכה) ואישיים (שליטה ועמידות). השונות של האשכולות המזוהים והקשרים שלהם למצוקה מוסרית נבחנו.
ממצאים: ארבע אשכולות של עוסי"ם במוסדות לטיפול ממושך זוהו. האשכולות נבדלו אחד מהשני באופן מובהק ביחס למאפייניהם הסביבתיים והאישיים. "האשכול הסביבתי" התאפיין במשאבים סביבתיים גבוהים ובמשאבים אישיים נמוכים; "האשכול הדל במשאבים" התאפיין במשאבים סביבתיים ואישיים נמוכים; "האשכול האישי" התאפיין משאבים סביתיים נמוכים ובמשאבים אישיים גבוהים; ולבסוף- "האשכול העשיר במשאבים" התאפיין במשאבים סביבתיים ואישיים גבוהים.
בנוסף, האשכולות נבדלו אחד מהשני באופן מובהק ביחס לחווית המצוקה המוסרית, כאשר האשכולות שהתאפייניו במשאבים סביבתיים נמוכים ("האשכול הדל במשאבים" ו"האשכול האישי") התאפיינו במצוקה מוסרית גבוהה באופן מובהק מהאשכולות שהתאפיינו במשאבים סביבתיים גבוהים ("האשכול הסביבתי" ו"האשכול העשיר במשאבים").
מסקנות: המחקר מדגיש את תרומתם של משאבים סביבתיים ואישיים להתמודדות האתית של עוסי"ם במוסדות לטיפול ממושך. אף כי הן המשאבים האישיים והן הסביבתיים התקשרו למצוקה מוסרית, המחקר מדגיש את חשיבותם היחסית של המשתנים הסביבתיים בהסברת המצוקה המוסרית.