הקדמה: פאול מיטרופנוף פיתח את מוביל השתן ב-1980 ובכך שינה את האורולוגיה הפדיאטרית לעד. בעבודה זו בדקנו את שעור הצלחת הניתוח, במעקב ארוך טווח.
חולים ושיטות: נסקרו, רטרוספקטיבית, כל גליונות המטופלים שנותחו להטיית השתן לפי מיטרופנוף. נבדקו שיעור תיקון המוביל, הזמן שעבר עד התיקון, ההתוייה לתיקון המוביל וכן הקשר לסוג המוביל והפיה, וקיום מוביל מאלון. נכללו במחקר אלה עם מעקב 5 שנים לפחות. הוצאו מטופלים שהקשר אתם אבד, או שנפטרו.
תוצאות: מתוך 56מטופלים שנותחו ביחידתנו, להטיית השתן למוביל מיטרופנוף בשנים 1993-2017נכללו במחקר 34 (17זכרים, 17נקבות, בגיל חציוני נוכחי 24.5 שנים, טווח 14-49, מעקב מעל 5 שנים) עם מעקב חציוני-15 שנים (טווח 6-20). 3 נפטרו, 8 אבד הקשר, מתוכם 6 בשטחים, 11המעקב פחות מ-5 שנים. חציון הגיל בעת הניתוח 8 שנים (טווח 2-33). הסיבות לניתוח היו ספינה ביפידה-14, טראומה-7, אקסטרופיה-4, שונות-9. המובילים נבנו מתוספתן-20, מונטי-13, שופכן-1. פיית המוביל הותקנה בטבור-18, בטן ימנית-16 (VQZ-8, מתלה גלילי-8). 16 מטופלים נזקקו גם למוביל מאלון.
10(29%) מובילים (5תוספתן, 5מונטי) תוקנו בזמן חציוני של-15 חודשים (טווח חודשיים-18 שנים). הסיבות לתיקון היו, דליפה מפיית המוביל-5 (3מונטי, 2תוספתן), היצרות פיית המוביל-3 (כולם טבור), היצרות/עקמת במוביל עצמו-3 (2תוספתן, 1מונטי). ב-5(50%) מטופלים מתוך הנזקקים לתיקון, נבנה גם מוביל מאלון. 3מטופלות ילדו בניתוח קיסרי ללא נזק למוביל. אף לא אחד מהמטופלים עם מעקב פחות מ-5 שנים לא נזקק לתיקון המוביל.
מסקנות: מוביל מיטרופנוף יעיל לטווח ארוך. כשיש צורך בתיקון הוא לרוב תוך 2.5 שנים לאחר הניתוח. לסוג המוביל, או קיום של מוביל מאלון, אין השפעה על הצורך לתיקונו. מיקום פיית המוביל בטבור כרוך בסיכוי גבוה יותר להיצרות מאשר בבטן הימנית.