קבוצת תמיכה לבני משפחה מטפלים עיקריים (caregivers) במחלקת יום בבית חולים, מרכז רפואי גריאטרי "בית רבקה" פתח תקוה

מטרה: תמיכה בהתמודדות יומיומית, ונטילציה, תיווך לקהילה.

שיטות: התערבות קבוצתית, 9 מפגשים, שעה וחצי, אחת לשבוע בשעות הבוקר.

התרומה העיקרית של הקבוצה היא בתמיכה הרגשית ובאפשרות להיפגש עם מטפלים המתמודדים עם בעיות דומות. קבוצות תמיכה קצרות מועד הן כלי יעיל לתמיכה ולמתן כלים להתמודדות עם העומס של בני משפחה מטפלים (ברג-ורמן, לרון, ספלטר, רזינצקי, ברודסקי, 2015).

ממצאים: לאורך כל המפגשים היה שיתוף פעולה של החברים בקבוצה. הם שיתפו בחרדות ובקושי בהתמודדות עם המצב הנוכחי. חלק מהמשתתפים המשיכו להגיע למפגשים למרות שהמטופלים סיימו את הטיפול.דבר שמצביע על מחויבות/שייכות לקבוצה. בכל המפגשים חזר על עצמו נושא הנתינה/קבלה (לדעת לקבל עזרה), גבולות בטיפול, הפוך תפקידים, עול כלכלי, פיזי ורגשי, במיוחד כשמדובר במטפלת עיקרית אשה.

שילוב צוות רב מקצועי במפגשים תרם מאוד והעצים את הראיה המולטי דיסיציפלינרית.

ברמת המחלקה, בני המשפחה/תומכים עיקריים, שיתפו את צוות המחלקה בתחושות ובשביעות הרצון מהתמיכה שקיבלו במסגרת הקבוצה. לדבריהם "המפגשים היו מלמדים, מפרים ומחזקים".

מסקנות:
ליווי ותמיכה במטפלים העיקריים מסייעים בהתמודדות יעילה עם ההשלכות של אירוע מוחי, מפחיתה חרדה, מסייעת בהבנת מהלך המחלה ותורמת להפחתת עומס ולשיפור איכות חיים. מומלץ ליזום קבוצות נוספות למטפלים העיקריים (caregiver), בשיתוף פעולה עם הצוות הרב מקצועי המעצים את הראיה בתפיסת המחלה וממלא תפקיד חשוב במתן תמיכה אינפורמטיבית, רגשית ומעשית למטפלים העיקריים.