טיפולים משמרי כליה: השוואה בין טיפול אנדוסקופי לניתוח כריתת שופכן דיסטלי בשאת אפיתל המעבר של מערכת השתן העליונה

מבוא: בשנים האחרונות גוברת הנטייה לטיפולים משמרי כליה אנדוסקופיים או באמצעות כריתת שופכן חלקית בגידולים של upper tract TCC. מטרת העבודה להשוות ההצלחה ושיעורי החזרה בטיפול אנדוסקופי רטרוגרדי לעומת כריתה דיסטלית של השופכן.

חולים ושיטות : הנתונים נלקחו ממאגר הנתונים המחלקתי ומתיקי המעקב המרפאתי לאחר אישור וועדת הלסינקי. נבדקו שיעורי החזרה בשופכן ובשלפוחית והתפקוד הכליתי לאורך זמן בשתי הקבוצות

תוצאות: בשנים 2004-2017 בוצעו במוסדנו 23 ניתוחים לכריתה של השופכן הדיסטלי (distal ureterectomy) . התוצאות הושוו לקבוצת ביקורת של 25 אורטרוסקופיות טיפוליות שבוצעו בין השנים 2002-2012. הגיל הממוצע היה 69 (42-88) ו-72 (50-89) בהתאמה. משך המעקב הממוצע היה 33.7 ו-33.6 בהתאמה. .

שיעור חזרת הגידול בכיס השתן בקבוצת הניתוח לעומת קבוצת האורטרוסקופיה היה 39% ו-44% , בהתאמה. כל הגידולים בקבוצת האורטרוסקופיה היו בעלי דרגת התמיינות נמוכה (LG) לעומת קבוצת הניתוח בה ההתפלגות היא 44% גידולים מסוג LG, 44% גידולים מסוג T1HG ו-11% גידול חודר שריר.

בתקופת המעקב נמצאו בקבוצת הניתוח 4 מקרי חזרה בשופכן (17%), 3 מדרגת התמיינות נמוכה ואחד מדרגת התמיינות גבוהה. וזאת לעומת 12 (48%) גידולים חוזרים בשופכן בקבוצת האורטרוסקופיה – כולם מדרגת התמיינות נמוכה.

בקבוצת הניתוח 4 חולים עברו כריתת כליה ושופכן במהלך המעקב ובקבוצת האורטרוסקופיה -3 .

לא היה שינוי בערכי הקראטינין לפני ואחרי הניתוח ב-2 הקבוצות.

בתקופת המעקב נפטרו 6 חולים מכל קבוצה.

לסיכום: שיעור החזרה בשופכן גבוה יותר בטיפול אנדוסקופי לעומת כריתה חלקית , שיעורי החזרה בשלפוחית בשתי הקבוצות גבוהים. נתונים אלו מחזקים הצורך בפרוטוקול מעקב זהה הן לחולים שטופלו אנדוסקופית והן לחולים שעברו כריתת שופכן חלקית.