השפעת ציר החיתוך של סריקת MRI על דיוק ביופסיה בגישה של MRI-US fusion

הקדמה: דיוק ביופסיות MRI-US fusion תלוי בדיוק ההיתוך בין הMRI לסונאר של הערמונית. קיימים שני מודלים בסיסיים לביצוע היתוך. ב"מודל מבוסס תמונה", ההיתוך מתבצע על ידי התאמה בין חתך MRI בודד לחתך חופף בסונאר. ב"מודל מבוסס צורה", ההיתוך מתבצע על ידי חפיפה בין שני מודלים תלת-מימדיים – אחד שנוצר מסריקות הMRI והשני מהסונאר. עד כה לא נבדקו אילו גורמים יכולים להשפיע על הדיוק בהיתוך. מטרת מחקר זה היא לבחון אם נטייה צירית ב-MRI משפיעה על ביצוע ביופסיות פיוז`ן ולהשוות בין "מודל מבוסס תמונה" ל"מודל מבוסס צורה".

שיטות: השתמשנו בפאנטומים של ערמונית עם נגע הנראה ב-MRI בלבד. בצענו סריקת MRI בשתי אוריינטציות ציריות: ציר אנכי ובסטייה של 20⁰. כדי לייצר מודל MRI, קווי המתאר של הערמונית והנגעים סומנו באמצעות שתי חבילות פיוז`ן; Biojet המייצגת היתוך על-ידי מודל מבוסס "תמונה", וNavigo- המייצגת מודל מבוסס "צורה".

בזמן אמת, ביצענו סונאר והתאמנו בינו לבין מודל הMRI כך שהנגעים הוצגו גם בסונאר. החדרנו גרגירי זהב לנגעים וחזרנו על ביצוע ההיתוך בשתי חבילות הפיוז`ן ובשתי האוריינטציות הציריות.

דיוק ההיתוך נקבע על ידי התאמה בין תמונות ה-MRI לסונאר וכן על ידי מיקום גרגירי הזהב ב-MRI חוזר.

תוצאות: מודל ה-MRI והסונאר התאימו בצורה מדויקת בשתי מערכות הפיוז`ן כאשר השתמשנו בתמונות ה-MRI בציר האנכי. לעומת זאת, כאשר השתמשנו בתמונות ה-MRI בסטייה של 20⁰, נוצרה אי-התאמה במערכת מבוססת ה"תמונה" biojet, אבל לא במערכת המבוססת "צורה" Navigo. סטייה זאת הודגמה באמצעות גרגירי הזהב בסריקת MRI חוזרת.

מסקנה: מחקר זה הדגים כי שינוי אורינטציה עשוי להשפיע על דיוק ביופסיות פיוז`ן. מומלץ להתחשב בכך הן בביצוע MRI, והן בבחירת שיטת הפיוז`ן הנכונה.