מבוא: ניתוחים לפרוסקופים אם כי זעיר פולשניים ,עדיין מלווים בכאב בתקופה בתר ניתוחית. במחלקתנו מיושמות שתי שיטות לשיכוך כאב:TAP BLOCK- הזרקת לידוקאין ומרקאין בין שרירים Internal oplique ו-Transversus Abdominis ו- הזרקה מקומית בפצעים הניתוחיים wound infiltration .
אנו מציגים כאן עבודה השוואתית לבדיקת יעילות שתי השיטות לשליטה על כאב בתקופה בתר ניתוחית לאחר כריתה חלקית של כליה בגישה לפארוסקופית.
חולים ושיטה: ממאגר מידע פרוספקטיבי נאספו נתוני החולים שעברו כריתה חלקית של הכליה ואמצעי שיכוך הכאבים.חולים שעברו ניתוח משולב הוצאו מהמחקר. החולים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה1 -חולים שעברו TAP blockוקבוצה 2 - Wound infiltration .
בוצעה השוואה בין שתי הקבוצות שכללה את עוצמת הכאב על פי (VAS) ומידת השימוש בתרופות אנלגטיות בתר ניתוחי ולאחר שחרור מהאשפוז.
תוצאות: בקבוצת המחקר נכללו 55 חולים שעברו ניתוח לפרוסקופי לכריתה חלקית של הכליה.קבוצה 1 כללה 22 חולים, קבוצה 2 - 33 חולים. ממוצע עוצמת הכאב ב- 24 השעות הראשונות לאחר הניתוח בקבוצה 1 היה0.6 (0-6) לעומת 2.1(0-6) בקבוצה 2 , ממוצע עוצמת הכאב ב-48 השעות לאחר הניתוח בקבוצה 1 היה 1.5 (0-8) לעומת 2.8(0-8) בקבוצה2.
המספר הממוצע של מנות אנלגטיקה שניתנו ב24 שעות הראשונות בקבוצה1 היה 0.5(0-2)לעומת 0.95(0-3) בקבוצה 2 , ב 48שעות בקבוצה1היה 0.7(0-3)לעומת 1.54(0-3) בקבוצה 2.
כל החולים בשתי הקבוצות שנזקקו לטיפול אנלגטי טופלו באקמול ואופטלגין פרט לחולה אחד שטופל בטרמל .
13/33(39.7%)מהחולים בקבוצה2 נזקקו לטיפול אנלגטי לאחר השחרור .
מסקנות: TAP BLOCK מסתמנת שיטה מועילה יותר לשיכוך כאב לאחר ניתוח לפרוסקופי לכריתה חלקית של הכליה בהשוואה להסננה מקומית, שיטה זו מפחיתה את רמת הכאב והשימוש בתכשירים אנאלגיטיים.