PCNL בגיל 75 ומעלה, האם מדובר באופציה יעילה שלא מעלה סיכון בהשואה לאוכלוסיה צעירה?

רקע:

גישה מלעורית היא אופציה ניתוחית יעילה בטיפול באבני כליה גדולות ומורכבות. אוכלוסיה מבוגרת מהווה אתגר בשל מחלות רקע מרובות. ניתוח PCNL נחשב כמעלה סיכון לסיבוכים פרי ופוסטאופרטיביים ואחוזים ירודים של STONE FREE בקרב קשישים. יחד עם זאת, נפח גדול של האבנים ומורכבותן, לפעמים, מהווה התוויה לגישה מלעורית בקרב אוכלוסיה זאת.

מטרה:

להשוות יעילות וסיבוכים של ריסוק אבני כליה בגישה מלעורית בשתי קבוצות גיל: מעל ומתחת גיל 75.

שיטה:

נסקרו גליונות מטופלים שעברו ניתוח PCNL בשנים 2005-2016, נאספו נתונים דמוגרפים, נתונים תוך ובתר ניתוחיים בקרב שתי הקבוצות הנסקרות.

תוצאות:

בוצעו 594 נתוחי PCNL. המטופלים חולקו לשתי קבוצות גיל: 551 מטופלים מתחת לגיל 75 ו43 מעל גיל 75

גיל ממוצע של הקבוצה ה"צעירה" היה 50.8 ובקבוצה ה"מבוגרת" 79.1 שנים.

עומס האבנים (מ"מ²) נמדדו 531 ו 847 בהתאמה.

אבני יציקה נמצאו ב 24.1% וב 44.1%, בהתאמה.

זמן ניתוח ממוצע היה 149 ו 192 דקות בהתאמה. זמן השיקוף נמצא 436 שניות בקבוצה הצעירה ו576.6 בקבוצה המבוגרת. ממצאים אלו נמצאו מובהקים.

שיעורי הצלחה (SFR) נמצאו 82% בקבוצה הצעירה ו76% בקבוצה המבוגרת

שיעורי סיבוכים סווגו לפי דירוג CLAVIEN DINDO. לא היתה תמותה פריאופרטיבית.

מתוך הסיבוכים שדורגו, צורך במתן מוצרי דם היה 3.6% ו 4.6%, בהתאמה. סטנט בשל דלף מתמשך מהכליה הוכנס ב 59/551 (10.7%)מטופלים בקבוצה הצעירה ו 6/43 (13.9%) בקבוצה המבוגרת.

משך ימי אשפוז נמצא 6.13 ו7.13 בהתאמה

מסקנות:

PCNL הינו ניתוח יעיל ובטוח באוכלוסייה מבוגרת, עם שיעור סיבוכים מעט גבוה יותר בקרב האוכלוסיה המבוגרת אך לא באופן מובהק. בהתחשב במחלות הרקע הקשורות לגילו של החולה, ניתן לבצע PCNL בכל חולה וללא הגבלת גיל.