דיאלוג עם הזמן: מסע רטרוספקטיבי בין זמני חיים בעקבות קורס אקדמי משותף לסטודנטים צעירים וותיקים

מטרת העבודה: לבחון את חווית ההשתתפות בקורס אקדמי בין-דורי שעסק בהתפתחות לאורך מהלך החיים עבור הסטודנטים הוותיקים.

שיטות: במהלך שנת הלימודים תשע"ז התקיים במכללת ספיר קורס אקדמי בו השתתפו 18 סטודנטים וותיקים מיישובי עוטף עזה (בגילאים 70-89) שאותרו כסובלים מבדידות ו-17 סטודנטים הלומדים במכללה. הקורס, שהתקיים במסגרת פרוייקט ארצי להפגת בדידות של זקנים, שילב הוראה פרונטלית על נושאים התפתחותיים פסיכולוגיים וחברתיים עם תרגילים בצמדים של סטודנט צעיר וסטודנט וותיק. עם סיום הקורס נערך ראיון אישי חצי-מובנה עם הסטודנטים הוותיקים, שבו נשאלו על חוויותיהם בקורס. הראיונות תומללו ונערך ניתוח קטגוריאלי-תכני.

ממצאים: תמה מרכזיות שעלתה מניתוח הראיונות היא התבוננות רפלקטיבית של הסטודנט המבוגר, שנעה בין זמנים ותקופות בחייו: זיכרונות על הילדות בגולה, ההתיישבות בארץ, תפקידים בעבר, החיים בהווה ומבט לעתיד. הרפלקציה נקשרה על-ידי המשתתפים לחיזוק הביטחון והדימוי העצמי, להגברת ההבנה העצמית, לתיקוף של עמדות, דעות והחלטות שעשו בחייהם, לקבלת אובדנים וקונפליקטים כחלק מתהליכים קשורי-גיל ולחיזוק זהות קולקטיבית: "אנחנו, הישראלים, יצור מיוחד. לא בתוך הנוסחאות האלה".

מסקנות: במהלך הקורס התקיימו שני דיאלוגים במקביל: בין הסטודנט לחומר הנלמד ובין סטודנטים צעירים לסטודנטים וותיקים. דיאלוגים אלו עודדו סקירת חיים, שהינה תופעה אוניברסלית ופונקציונלית המאפיינת את תהליך ההזדקנות. סקירת חיים זו התבטאה ברפלקציה רטרוספקטיבית, בה נעו המבוגרים בין זמני חיים ותקופות התפתחותיות שונות, כדרך להפיק משמעות מחייהם. לצד פרקטיקות פרטניות וקבוצתיות שמטרתן לעודד תהליכי היזכרות (ereminiscenc) של אנשים מבוגרים, המחקר מציע את הלמידה הבין-דורית של קורס על התפתחות האדם כפרקטיקה ייחודית בעלת יתרונות עמוקים ומגוונים עבור הלומד המבוגר בכלל, וזה הסובל מבדידות בפרט.