קלפים טיפוליים להעצמת חולי פרקינסון

מבוא: מחלת הפרקינסון היא מחלה כרונית פרוגרסיבית ניוונית של מערכת העצבים המרכזית, הפוגעת בעיקר במערכת האקסטרה פירמידאלית, שהיא מערכת האחראית לוויסות ולתכנון תנועה, להפרעות מוטוריות, לרבות נוקשות בשרירים ורעד (גלעדי, 2004).
המחלה תוקפת אנשים בגילאים שונים, מאמצע שנות ה- 30 ועד לשנות ה- 80 לחייהם, כשהגיל הממוצע העולמי הוא 50. כ- 1% מהאוכלוסייה העולמית מעל גיל 60 חולה במחלת פרקינסון, כאשר השכיחות דומה בנשים ובגברים, אך גבוהה מעט בגברים (Clough, Chaudhuri & Sethi, 2003).
בישראל כ-25,000 חולי פרקינסון, (אינזלברג, 2012).
ידוע, כי מטופלים שמקבלים תרופות המגבירות פעילות דופמין במוח, פתחו נטייה לעסוק בציור, פיסול ושירה (אינזלברג, 2012).

מטרת העבודה: חשיפת היצירתיות, מתן במה והעצמת חולי הפרקינסון, למרות המגבלות הקשות של נוקשות ורעד הם יוצרים וליצירתם יש "שופר" חברתי תקשורתי ויישומי.
יצירת קלפים טיפוליים מציוריהם של חולי פרקינסון ושימוש בקלפים לתקשורת בסדנאות לתמיכה של חולי פרקינסון ובני משפחה.
העצמת חולי פרקינסון, 90% מהחולים לא ציירו טרם מחלתם.
עידוד חולים אחרים לעסוק בציור, פיסול או שירה.

שיטות:
איתור החולים היוצרים במרפאה
הסברת מטרת הפרויקט למטופל ובני משפחתו
קבלת הסכמה מדעת מהמטופלים והחתמתם
קביעת מועד לצילום הציורים/פיסול/אחר בביתם
צילום הציורים והפיכתם לקלפים, בצד אחד - תמונה מיצירת המטופל ומהצד השני שאלות המסייעות בהתמודדות ....
הטמעת השימוש בקלפים בסדנאות תמיכה שהתקיימו במרפאה
ובנוסף הצגת הקלפים ושימוש בהם בפעילות משותפות עם עמותת הפרקינסון לאורך השנים

ממצאים: החולים במשובים של הסדנאות הביעו חיבור לקלפים וציינו שהם סייעו בתקשורת עם בני/בנות הזוג ועם השותפים לקבוצות התמיכה
חלקם הביעו רצון ליצור בעצמם.

מסקנות: במרפאת הפרקינסון במרכז הרפואי זבולון, מתקיימות קבוצות תמיכה מעל 20 שנה, מזה כעשור, הקלפים מציורי חולי פרקינסון הפכו והוטמעו ככלי טיפולי בסדנאות התמיכה ויצרו אפיק אמנות ותקשורת נוסף בקרב החולים ובקרב המטפלים העיקריים.
בחשיפת החולים לציוריים של חולים אחרים, החולים שהשתתפו בסדנאות הביעו רצון להשתתף בחוגי יצירה שונים וכ- 25% מהם, אף דיווחו על עיסוק ביצירה, כתיבה, ציור שירה ועוד.