גורמים המנבאים עליה בדרגת המחלה (upgrading) בתכשיר כריתה רדיקלית של הערמונית (RP) בהשוואה לביופסיה טרום-ניתוחית בגברים עם סרטן ערמונית

הקדמה:

זיהוי גורמי הסיכון ל-upgrading הוא בעל חשיבות עליונה בחולי סרטן ערמונית המועמדים לגישה טיפולית שמרנית כגון ניטור פעיל או טיפולים מקומיים. מטרת העבודה הייתה להעריך גורמי סיכון ל-upgrading בתכשיר RP.

שיטות: ניתוח רטרוספקטיבי של חולים עם סרטן ערמונית בדרגת סיכון נמוכה-בינונית (GS6,GS7=3+4) שעברו במחלקתנו RP בשנים 2017-2011. נבדקו: גיל, רמת PSAD ,PSA, מוצא אתני, שימוש ב-5ARI, תוצאות ומקור הביופסיה, זמן המתנה לניתוח, מספר הגלילים המעורבים, מעורבות ליניארית מקסימלית, ופתולוגיה סופית. למציאת מנבאים ל-upgrading (עליה בדירוג 2014-ISUP) בוצעה רגרסיה לוגיסטית חד ורבת משתנים.

תוצאות: אותרו 153 חולים בגיל חציוני 64 שנים (IQR,60-68) מתוכם 63 אשכנזים. רמת PSA חציונית הייתה 6.5 נ"ג/מ"ל (IQR,5.25-7.9). ב-120 וב-33 חולים הדגימה הביופסיה GS-6 ו-GS-7=3+4, בהתאמה.

שיעור ה-upgrading היה 42.5%. ברגרסיה לוגיסטית חד-משתנית, גיל מתקדם (p=0.0368), רמות גבוהות יותר של (PSA (p=0.0043 ו-(PSAD (p=0.0022 נמצאו קשורים ל-upgrading. מוצא אתני, שימוש ב-5ARI, מקום ביצוע הביופסיה, זמן המתנה לניתוח, מספר הגלילים המעורב, מעורבות מקסימלית ומשקל הערמונית לא נמצאו כמנבאים ל-upgrading. ברגרסיה לוגיסטית רבת משתנים הקשר בין PSAD , גיל ו-upgrading נותר מובהק סטטיסטית (p<0.05).

בחולים עם GS-6 בביופסיה שיעורי ה-upgrading היו 33.3%, 9.2% ו-0.8% ל-GS-7=4+3, GS-7=3+4 ו-GS-9 בהתאמה. בחולים עם GS-7=3+4 בביופסיה שיעור ה-upgrading היה 33.3% בכל המקרים ל-GS-7=4+3.

מסקנות:

שיעור ה-upgrading בקרב חולי סרטן ערמונית בדרגת סיכון נמוכה-בינונית שעוברים RP נותר משמעותי (42%). בעוד שמוצא המטופל, מקום ביצוע הביופסיה ומספר הגלילים שנלקחו לא ניבאו upgrading, הקשר בין גיל המטופל, ורמת PSAD ל-upgrading נמצא מובהק. תוצאות אלו צריכות להילקח בחשבון בתכנון הטיפול בחולים אלו.