שיטת חדישה להערכה כמותית ספקטרוסקופית של משקע הגבישים בשתן ראשון של בוקר

רקע

מיקרוסקופיה הינה השיטה האיכותית המקובלת לאיתור גבישים בשתן. הרכב הגבישים נקבע ע"י הבודק בהתאם לצורתם. הערכה כמותית מדויקת של הגבישים בשתן בשיטה ספקטרוסקופית מקובלת (FTIR) לא אפשרית בשל ריבוי חלבונים וכמות מועטה מידי של גבישים. בעבודתנו נבדקה לראשונה טכניקה של הפרדת משקע הגבישים בשתן ראשון של הבוקר מחלבוני השתן השונים ושימוש בסיבים אופטיים וטכנולוגיה מבוססת FTIR המאפשרת מדידה של כמות גבישים זעירה.

שיטות וחומרים

מחקר פרוספקטיבי שנערך בין השנים 2014-2016 במחלקה האורולוגית במרכז רפואי רבין. אוכלוסיית המחקר כללה מטופלים אשר עברו ניתוח הוצאת אבן. שתן ראשון נאסף בבוקר הניתוח ועבר תהליך הפרדה לפי פרוטוקול שכלל סירכוז, אינקובציה עם טריפסין, שטיפות וסינון. המשקע שהתקבל עבר אנליזת FTIR משולבת עם סיבים אופטיים לצורך הפחתת ספיגת הקרן. ניתוח הרכב האבן והרכב הגבישים בשתן נעשה על פי המרכיב הדומיננטי.

תוצאות

32 מטופלים השתתפו במחקר. הרכב האבן הדומיננטית היה קלציום-אוקסלט- 78% (מונו-הידראט 25% , די-הידראט 53%), חומצה אורית - 15.6%, וקלציום-פוספט - 6.25%. הרכב המשקע הגבישי הדומיננטי בשתן היה קלציום-אוקסלט - 69% (מונו-הידראט - 9%, די-הידראט - 60%), קלציום-פוספט - 31%. במרבית החולים (81%) עם מרכיב דומיננטי של קלציום-אוקסלט בשתן נמצא הרכב אבן תואם. בחולים עם אבני חומצה אורית הרכב הקריסטל הדומיננטי בשתן היה קלציום אוקסלט די-הידראט. חומצה אורית לא נצפתה באף אחד מהמקרים כמשקע הגבישי הדומיננטי בשתן.

מסקנות

לראשונה מודגמת ההיתכנות של בדיקה כמותית של משקע הגבישים בשתן. נמצא ששיעור גבישי קלציום-אוקסלט די-הידראט בשתן גבוה משיעור האבנים בהרכב דומה ושיעור גבישי חומצה אורית בשתן נמוך מהמצופה. נדרשות עבודות נוספות כדי להעריך את אמינות השיטה ותרומתה להערכה מטבולית ומעקב אחר האפקטיביות של טיפול מונע.