הקדמה:
טכנולוגית מוזס® במכשיר הולמיום לייזר H120 (לומיניס, יקנעם) מאפשרת פיצול פעימת הלייזר לשתי פעימות עוקבות. יתרונות אפשריים: הקטנת דחיפת האבן והעברת אנרגיה לאבן וריסוקה באופן יעיל יותר.
שיטות:
במשך ארבעה חודשים הונחו מנתחים למלא טופסי משוב מיד לאחר הניתוח. במידה וסיבי לייזר של טכנולוגיית מוזס® היו בנמצא הרופא החל בריסוק עם סיב מוזס® בטכנולוגית ריסוק רגילה ומיד עבר לטכנולוגית מוזס® עד לסיום. הרופאים שהשתמשו בטכנולוגית מוזס® דיווחו על תחושתם לגבי יעילות הריסוק. בוצעה השוואה אובייקטיבית בין נתוני האבנים שרוסקו בטכנולוגית מוזס® או בטכנולוגיה הרגילה: נבדקה כמות האנרגיה ומשך זמן הריסוק כפי שתועדו במכשיר הלייזר, ונתוני האבן מ CT טרום ניתוחי.
תוצאות:
בוצעו 34 אורטרוסקופיות בהם רוסקו אבנים עם לומיניס 120H ,מהן 23 בטכנולוגית מוזס® ו-11 בטכנולוגיה רגילה. לא היה הבדל סטטיסטי משמעותי בהתפלגות החולים בין הקבוצות על פי גיל, מין, גודל האבן ומדידת HU. בוצע ריסוק אבני כליה ב-19 מקרים ואבני שופכן ב-15 מקרים, שימוש באורטרוסקופ גמיש ב-22 מקרים ובקשיח ב-12 מקרים. שלושה אורולוגים שהתנסו בטכנולוגית מוזס® ב-23 פעולות דרגו אותה כטובה יותר ב-17 פרוצדורות, ושווה לטכנולוגיה רגילה בשתי פרוצדורות (ב-4 פרוצדורות לא ניתן ציון).
בהשוואת טכנולוגית מוזס® לטכנולוגיה רגילה, מהירות ריסוק האבן (משך הריסוק ביחס לנפח האבן) הייתה גבוה יותר בטכנולוגית מוזס® (חציון 95.8 ו 58.1 mm3/min בהתאמה) וכמות האנרגיה בשימוש הייתה נמוכה יותר בטכנולוגית מוזס® (חציון 4.5 ו 6.4 KJ בהתאמה), נתונים אלו לא הגיעו למובהקות סטטיסטית.
מסקנות:
טכנולוגית מוזס® מראה יכולת ריסוק טובה ושביעות רצון של המפעילים בשימוש קליני, יש צורך בעבודות נוספות על מנת לראות האם קיים יתרון בשיטה זו לעומת ריסוק בטכנולוגיה הרגילה.