שטח פני מגע הגידול מנבא ירידה בתפקוד הכלייתי לאחר כריתת כליה חלקית

רקע

ניבוי התפקוד הכלייתי לאחר כריתת כליה חלקית חשוב לצורך החלטות קליניות וייעוץ אופטימלי למנותחים. שטח פני מגע הגידול –Contact surface area (CSA) נמצא כמנבא יעיל במחקר יחיד עד כה.

מטרה

תיקוף חיצוני למודל ה CSA כמנבא של תפקוד כלייתי לאחר כריתת כליה חלקית.

שיטות

נסקרו נתוני החולים אשר עברו כריתת כליה חלקית בין השנים 2015-2017. CSA חושב ע"פ בדיקות דימות טרום ניתוחיות.

נבדק המתאם לפי Pearson בין CSA וציון נפרומטריה (R.E.N.A.L score) לזמן איסכמיה, אובדן דם במהלך הניתוח וירידה בתפקוד כלייתי-בדמות eGFR. ניתוח מרובה משתנים בוצע בעזרת רגרסייה לינארית. יכולת הניבוי של CSA נבחנה בעזרת עקומות מטיפוס ROC.

תוצאות

נבחנו 82 מקרי כריתת כליה חלקית. 19 מטופלים נותחו בגישה פתוחה, 2 בגישה לפרוסקופית ו61 בגישה רובוטית. שטח פני מגע הגידול החציוני היה 26.6 סמ"ר (טווח בין רבעוני 12.5- 65.3 סמ"ר). ציון הנפרומטריה החציוני היה 7 (טווח 4-10). שנוי חציוני בתפקוד הכלייתי היה -28% (טווח בין רבעוני 1.0 – 52%)

CSA נמצא בקורלציה מובהקת עם הערכת אובדן הדם במהלך הניתוח (Rs =0.42, p=0.002) ועם השנוי בתפקוד הכלייתי לאחר הניתוח (Rs =- 0.43, p=0.01)

ברגרסיה לינארית מרובת משתנים נמצא כי CSA אך לא ציון נפרומטריה, היה מנבא בלתי תלוי של שנוי בתפקוד כלייתי לאחר הניתוח (p=0.049 ו p=0.144 בהתאמה) . ניתוח עקומת ROC הראה כי CSA מנבא בצורה מדויקת יותר שנוי בתפקוד הכלייתי לעומת ציון נפרומטריה. (AUC של 0.66 מול 0.58 בהתאמה)

מסקנות

CSA נמצא בקורלציה לאובדן דם במהלך הניתוח וירידה בתפקוד כלייתי לאחר כריתת כליה חלקית. בהשוואה לציון נפרומטריה, CSA מנבא בצורה מדויקת יותר ירידה בתפקוד הכלייתי במעקב לאחר ניתוח.